וילארד קוויין
סיכום הביקורת
המהלך של קוויין הוא לנסות להגדיר את מהי טענה אנליטית בכל מיני דרכים. מחוסר ההצלחה של הניסיון הזה הוא מסיק שלא קיימות אמיתות אנליטיות. שלבי הניסיוןף
- הפרכת הגדרות קיימות
- אימוץ טענה שלדעתו היא כוונתו האמיתית של קאנט – שאמת היא אנליטית אם היא אמיתית בזכות משמעות בלבד ובמנותק מעובדות.
- הגעה למסקנה שיש שני סוגי אמיתות אנליטיות: לוגיות וסינונימיות לאמיתות לוגיות. "רווק הוא גבר לא נשוי" (רווק הוא רווק זה בסדר, אבל איך נחליף 'רווק' ב-'גבר לא נשוי') אך מהי סינונימיות?
- ניסיון לפתור את בעיית הסינונימיות (באמצעות הגדרות), וכישלון בכך.
- ניסיון נוסף לומר מהי סינונימיות (באמצעות מושג ההחלפה), וכישלון בכך. => יוצא מעגליות: מסבירים בעזרת האנליטיות, נרדפות קוגניטיבית (כל רווק הוא גבר לא נשוי) => וזה מעגלי.
- חזרה לניסיון הישיר להגדיר אמיתות אנליטיות (באמצעות חוקים סמנטיים), וכישלון בכך.
- הגעה למסקנה שכל ניסיון להגדיר אמיתות אנליטיות הוא באמצעות מושגים שהופרכו או מעגלי.
השורה התחתונה היא שלא ניתן להגדיר שוויון במשמעות, שדרוש לשם הגדרת אמת אנליטית (שטוען ששני דברים הם זהים שלא בהסתמך על עובדות), זה דבר עמום. לכן, כל הקטגוריות של האנליטיות הן לא מובחנות וברורות.
משפט מפורסם של קוויין – No entity without an identity. כדי להגיד שהתגלתה ישות חדשה חייבים קודם להגדיר את הזהות.
- חייבים להגדיר אנליטיות באמצעות הניסיון, העובדות וכד'.
- אי אפשר לפרק טענה למרכיב לשוני (אנליטי) + מרכיב עובדתי.
- הגבול בין אנליטיות לבין סינטטיות לא שורטט.
הדוגמה השנייה
- הדוגמה השנייה: כל פסוק ניתן לרדוקציה לפסוק הנתון בשפה תצפיתית בלבד (הדוג' הקלאסית זה קרנפ). – קווין מבקר את זה מאוד.
- · ה-הוליזם: קווין אומר שאנחנו אף פעם לא מפריכים או מאשרים פסוק במנותק מההקשר שלה. אנחנו אף פעם לא מפריכים פסוק אחד. אנחנו מפריכים תמיד תיאוריה שלמה. כשאנחנו מעמידים קוניונקציה של פסוקים, מה שמופרך או מאושר חייב להיות תיאוריה שלמה (ולא רק פסוק). => המסקנה: ההתאמה בין פסוק תצפיתי לפסוק לא תצפיתי היא חסרת משמעות כי פסוק בכל מקרה לא ניתן להפרכה בפני עצמו.
- · עיקרון ההקשר: יחידת המשמעות היא כל התיאוריה המדעית – רק בהקשר כל הפסוקים שאני מקבל אני יכול לבחון את הפסוקים.
סוףסיכום של רווית
שיעור – פספסתי 20 דק' ראשונות
התחדשות האימפרציזם הלוגי אחרי קאנט:
- האימפרציזם הלוגי (נבדלים מהאימפרציסטים בכך שהיה לרשותם לוגיקה משמעותית).
- קאנט כמתנגד (דיכוטומיה בין ניסיון ללוגיקה) – סינטטי אפריורי.
- תחילת המאה ה-20:
– מתמטיקה=לוגיקה => פרגה => אמיתות שנובעות מעצם השימוש בשפה ואינן מראות על ידע מרכיב אפריורי.
– גיאומטריה=מדע ניסויי אמפירי. מרכיב אפריורי => ידע עם עושר, שמצריך יצירתיות ואלמנט המראה על תבוניות.
- כל ידע הוא או מדע אמפירי או לוגיקה. כל דבר אחר אינו ידע => ההקצנה של הפוזיטיביזם הלוגי => אין מקום למטאפיסיקה. אין מקום למה שאינו לוגיקה או מדע תצפיתי. או שזה שיקולי השפה והלוגיקה או שזה ידע אמפירי, או שזה שטויות חסרות פשר. כל דיבור מטאפיזי הוא חסר משמעות.
- אייר (כדוג'): טענות מוסריות ואסתטיקה הם תיאורים של תחושות אנושיות וזהו. אין להם משמעות מעבר.
התיאוריה האטומית
- לפוזיטיביזם הלוגי, צריכה להיות בעיה עם אטומים שאינם נצפים.
- קהילת הפיסיקאים במאה ה-19 משתכנעת בריאליות של התיאוריה האטומית.
- קאנט חשב שיש בה אנטינומיה (שאפשר לחלק עד אין סוף את החומר).
- בסוף המאה ה-19 יהיו פיסיקאים אימפירציסטית שיגידו שהתיאוריה האטומית היא אינסטרומנטלית בלבד (שאין אטומים, זה דרך נוחה לדבר על הדברים).
- הקהילה הגיע לאט לאט למסקנה שבאמת יש את החלקיקים האטומים.
- הפוזיטיביזם הלוגי הגיב בצורה הבאה: כל פסוק שמדבר על ישים נצפים צריך לעבור תרגום לפסוק המדבר על ישים נצפים.
- פרגמטיזם (ניטשה – האמת היא טעות מועילה), תיאוריות מדעיות היא להגדיל את יכולת הניבוי שלי. תיאוריות לא-מדעיות מגדילות את יכולתי לשרוד יותר טוב. (הגיבורים הם ג'יימס, פירס וכד'. גם הם אנטי מטאפיזיקאים – מה שאמיתי ומה שעובד היינו הך הוא). מה שמצליח זה מה שנכון. (אנחנו לא מקבלים את הומרוס כי זה לא עובד). מה שכדאי לאנושות לקבל – זה מה שנכון.
התפיסה של קוויין
- · המדע => הוא מטאפיזי.
- · מושג המטאפיזיקה אצל קווין: לא האנטי שיש לפוזיטיביזם לוגי.
החלק הראשון (4 הפרקים הראשונים)
- ביקורת על הניסיונות להגדיר אנליטיות (זהות בין משמעויות): מביא ניסיון להגדיר אנליטי ומראה שהם מניחים את המבוקש.
– משפט אנליטי זה משפט שאינו תלוי בתוכן ותמיד יהיה נכון: קווין יגיד שהוא מסכים שמחליפים כל ביטוי ועדיין זה יהיה טוב. הוא מסכים לפסוקים לוגיים.
אבל לדוג' המשפט כל רווק (א') הוא לא נשוי (ב') => זה אינו ברור. למה יש לפסוק זה אותה משמעות. מזה אותה משמעות? מזה סינונימי? סינונימי זה הגדרה מתוך פילוסופיה של הלשון.
– המסקנה: אי אפשר להגדיר שוויון במשמעות => אין קריטריון זהות. זה תמיד יהיה בלתי ניתן להגדרה. ביקורת זאת מאוד השפיע. (אם יום שאל מה אתה מתכוון שאתה אומר 'קשר סיבתי', קווין אומר, למה אתה מתכוון שאתה אומר 'אותה המשמעות'). רצוי שקריטריון הזהות היה לוגי ולא משהו שמרגישים.
– הבעייתיות: סינונימיות, זהות.
המשך המאמר
- הניתוח של משמעות צריך לבוא לידי ביטוי באופן שבו אנחנו מתנהגים.
- התשובה לקווין: זה לא טיעון לפסול הגדרות. יש דברים לא מוגדרים.
- הרטוריקה של המאמר: הוא תוקף דוגמה אחת. מטריד דוגמה שניה. מביא תמונה חלופית.
- הדוגמה השנייה: כל פסוק ניתן לרדוקציה לפסוק הנתון בשפה תצפיתית בלבד (הדוג' הקלאסית זה קרנפ). – קווין מבקר את זה מאוד.
- · ה-הוליזם: קווין אומר שאנחנו אף פעם לא מפריכים או מאשרים פסוק במנותק מההקשר שלה. אנחנו אף פעם לא מפריכים פסוק אחד. אנחנו מפריכים תמיד תיאוריה שלמה. כשאנחנו מעמידים קוניונקציה של פסוקים, מה שמופרך או מאושר חייב להיות תיאוריה שלמה (ולא רק פסוק). => המסקנה: ההתאמה בין פסוק תצפיתי לפסוק לא תצפיתי היא חסרת משמעות כי פסוק בכל מקרה לא ניתן להפרכה בפני עצמו.
- · עיקרון ההקשר: יחידת המשמעות היא כל התיאוריה המדעית – רק בהקשר כל הפסוקים שאני מקבל אני יכול לבחון את הפסוקים.
התמונה של קווין – ההוליזם + הביהוויורליזם.
הנדבך הראשון בתמונה האלטרנטיבית של קווין – ההוליזם
- בנויה על הוליזם (תיאוריה שלמה היא ניתנת להפרכה ואישוש).
- · בתוך התיאוריה המדעית, יש פסוקים שקל יותר לשנות, מאשר פסוקים אחרים שיותר קל לשנות. (לדוג' חוקים לוגים ותצפית ישירה יותר קשה לשנות). אבל אין פסוק חסין: כל הפסוקים ניתנים לשינוי: אפילו פסוקים אנליטים ותצפיתיים ניתנים לשינוי. אין דיכוטומיה, אלא כמותי => יש דברים שיותר חשוב לשמור עליהם ויש דברים שפחות חשוב לשמור עליהם.
- · דוגמא א': הפרדוכסים בתורת הקבוצות => הכריחו אותנו לותר על עקרונות שבעבר ניתפסו לוגיים. קווין הציע פורמליזציה אחרת של המתמטיקה ששינתה מאוד את התמונה הראסליאנית.
- · דוגמא ב': ויתור על חוק ה- בתורת הקוונטים=> מבקש לותר על חוק הדיטביוטיביות P ו- R שקול ל
- האלמנטים המכריעים בתיאוריה מדעית לא מכרסמים רק בתצפית, אלא גם בלוגיקה. => האימפרציסטים לא חשבו מספיק על תורת הקבוצות ותורת הקוונטים (פיסיקה מודרנית בכלל).
הנדבך השני בתיאוריה של קווין: ביהוויוריזם
- קווין נוטש (וממש לא נותן כבוד) את התחום המנטלי לחלוטין.
- הבנת שפה צריכה לבוא לידי ביטוי בתנהגותנו, וזו ניתנת לתצפית כוללת => מנק' מבט בהיוויוריסטית, פסוק אנליטי זה כששואלים אותנו אם זה נכון אז עונים: כן.
- הפתרון הספקני – הקבלה ליום: א' לא גורם לב'. א' לא הסיבה לב'. ב' בא אחרי א'.
– אותו דבר אומר לנו קווין – האם הרווק הוא לא נשוי – התשובה בדרך כלל היא כן. זה ההגדרה לאנליטי. אנליטי=דברים שבדרך כלל בני האדם יגידו שהם אותו הדבר, ללא תלות של מקום וזמן.
- מבחינה בהיוויוריסטית אין הבחנה בין קונטינגנטי לבין אנליטי => שניהם נקבעים על פי אותו קריטריון.
- מה שלא נלכד בהתנהגות האנושית הפומבית, לא שווה.
- הסטרוקטורה נשמרת למרות שאין פסיכולוגיזם: הסטרוקטורה של ברקלי, נשארת אך בלי המנטליזם והפסיכולוגיזם.
- הבהוויוריזם טוען שהבנת שפה צריכה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות שלנו, וההתנהגות שלנו היא פומבית (ניתנת לתצפית). במונחים בהוויוריסטים, פסוק אנליטי אמיתי הוא כזה שכולם יגידו עליו שהוא אמיתי. משפטים שאנו נוטים להגיב אליהם בחיוב, באופן בלתי תלוי בכל דבר, הוא התחליף האובייקטיבי המדעי לפסוק אנליטי. מה שלא נלכד ברשת הפרצפציות במרחב הבהוויוריסטי, צריך לזרוק לפח. זה מזכיר את יום, שטען שמה שאין לו רושם צריך להיזרק לפח.
