קאנט – סיכום
הפילוסופיה של העת החדשה – סיכומים
הקשר של ביקורת התבונה הטהורה של קאנט עם האתיקה הקנטיאנית
הדבר המרכזי עבור קאנט הוא תורת המוסר.
במובן מסוים ביקורת התבונה הטהורה של קאנט עומדת בבסיס התורה המוסרית של קאנט. בביקורת התבונה הטהורה מוצגים לנן (בין השאר) המושגים:
- מושג הסיבה והתוצאה – קיימים רק בהצטרפות עם הסתכלויות, לא חלים על הדברים כשלעצמם. לכן לא נוכל לדעת אם סיבתיות חלה על התבונה הטהורה.
- מושג האחדות הטרנסנדיציאלית של האפרצפציה – מתוך זה שהכרנו בעיקרון אחדות עליון ניתן לצאת לעיקרון האחדות העליון.
בתורת המוסר של קאנט יש לתבונה הטהורה אפשרות לחוקק חוקים דמויי חוקי טבע, זה אפשרי בעזרת שני המושגים האלה.
השפעה של קאנט על הדורות הבאים
הפילוסופים הבאים ישאלו איזו תמונת עולם נובעת מדבריו של קאנט. הם מתנגדים לא לפרטים של קאנט אלא על הרעיון שעולה ממנו. הם מתנגדים לחוסר יכולת להגיע להכרעה בשאלות החשובות ביותר, מבחינתם יש לטענה הזו דווקא נופך שלילי.
בהמשך כתביו של קאנט הוא מתייחס לכך, הוא מנסה לבנות תמונת עולם של אדם ופועלו –אסתטיקה, גאונות. הוא מנסה להסביר מה ביקורת התבונה הטהורה אומרת על האדם עצמו.
השאלות המרכזיות של קאנט
קאנט ניסה לענות על השאלות הבאות:
- מה אני יודע? מענה בתבונה הטהורה
- מה עליי לעשות? מענה בתורת המידות
- למה אני יכול לקוות? מענה באסתטיקה (ביקורת כח השיפוט)
- מה האדם? זו השאלה החשובה ביותר, אך אין עליה מענה. ניתן לומר שהתשובה היא סכום שלוש התשובות הקודמות אך ניתן גם לומר שלא.
החירות אצל קאנט
אנחנו עסקנו בהגנה של קאנט על הסיבתיות והאני, אך היה לו עניין גדול גם בהגנה על מושג החירות. החירות היא התוצר של המפעל הביקורתי הקנטיאני כולו. העיקרון שמאחד את המפעל האפיסטמולוגי, המוסרי והשאר הוא מושג החופש. אבל, בשונה משפינוזה ודוגמטיקאים אחרים, החופש הוא לא הנחת יסוד, אלא הדבר שמאחד את כל השיטה ביחד. זה דבר שנאמר לא במפורש אצל קאנט, אבל ההוגים שאחריו עסקו בו.
מתודה פילוסופית – בנייה ומיסטיקה
קאנט טוען שפילוסופיה לא יכולה להתחיל ממשהו אקסיומטי, זה עושה אותה מיסטית (מתנגד למתודה הגיאומטרית של שפינוזה). העובדה שהחופש הוא תוצר ולא הנחה, היא מה שמבדיל את העמדה הקנטיאנית מעמדות מיסטיות שבהן יודעים דברים באופן בלתי אמצעי ואינטואיטיבי. הגישה הזו חשובה מאוד לקאנט אבל הוגים שאחריו דווקא באו בכיוון ההפוך, ואמרו שבפילוסופיה חייבים להתחיל מאינטואיציה ולבנות משם (ולא להפך כפי שעשה קאנט), ההוגים האלו נכללים בעמדה המיסטית.
אז, הפילוסופיה צריכה להתבסס על:
- קאנט – מהלך איטי ומאומץ של בנייה, תהליך מתמיד של שיפוט. יציאה ממצב שלא יודעים למצב שכן יודעים. למשל: את החירות אנו בונים, היא לא ניתנת לנו באופן בלתי אמצעי וישיר. אנחנו רוכשים את החירות ע"י פעילות.
- מיסטי – אינטואיציה, למשל: החופש ניתן לנו מכורח היותנו בני אדם.
קשר לרוסו
קנאט הושפע מאוד מרוסו, ומהרעיון שלו שביסוד יש אדם שהושחת ע"י התרבות. באופן דומה לרוסו, קאנט טוען שהאדם מושפע לרעה מרעיון של אל אפוסטרופוסי שמעניק לו דברים כמו חירות. ניתן לראות את זה גם בביקורת התבונה הטהורה (למרות שלא דיברנו על כך) וגם בספר אחר שבו קאנט נותן פרשנות לספר בראשית ואיך האדם קיבל את התבונה.
