קאנט – מטאפיזיקה ולוגיקה

קאנט: המטאפיזיקה היא סינטטית אפריורית, רק הלוגיקה היא אנליטית אפריורית

הפילוסופיה של העת החדשה – סיכומים

מאגר סיכומים אקדמים

אמפיריציזם ורציונליזם

תחילה קאנט כותב: "כל הכרתנו מתחילה בניסיון-אין ספק בכך" , נראה שקאנט אמפריציסט, אין אידאות טבועות מלידה.

אך לאחר מכן, בפסקה השנייה: "אם גם תחילת כל הכרתנו ניסיון, אין זאת אומרת, שכולה נובעת מן הניסיון", קאנט סוטה מהאמפריציסטיות הקלאסית. בפסקה זו קאנט אומר שלמרות שהכל מתחיל מהנסיון, להכרה יש מרכיב נוסף. הרשמים נמצאים בסדר מסוים, והסידור של הרשמים הוא חלק מההכרה. בהמשך קאנט יטען שהסידור הוא אפריורי וזהה אצל בני האדם, אופן הסידור של הרשמים הוא משהו שהאדם מגיע איתו לעולם. נדגיש שאין מדובר באידאות טבועות מלידה.

ההבחנה של קאנט בין אנליטי – סינטטי

ההבחנה בין אפריורי – אפוסטפריורי

טענה אפריורית – בלתי תלויה בניסיון. אין לי ניסיון קודם שבאמצעותו הכרתי את הדבר. קריטריונים של אפריוריות:

• הכרחיות – "אין הוא [הניסיון] מלמד כי לא תיתכן היותו בעל טבע אחר"
• כלליות – לדברים האפריוריים יש כלליות חמורה, חמורה ביחס להכללות של הניסיון "אין ניסיון מקנה לבם למשפטיו כלליות אמיתית או מדויקת".

הניסיון אפשרי רק מתוקף כך שיש לנו דברים אפריוריים:

• שיפוטים אפריוריים – למשל שיפוטים מתמטיים.
• מושגים אפריוריים – למשל מושג העצם או מושג הסיבה.

טענה אפוסטפריורי – תלויה בניסיון. יש לי ניסיון שבגינו אני יודע את הדבר

קומבינציות

אנליטי אפריורי – אמירות שגם לא מבוססות על ניסיון וגם לא מרחיבות את הידע. למשל: A=A, אנחנו לא זקוקים לשום ניסיון כדי לטעון או להבין טענה מסוג זה. שלילה של טענות מסוג זה היא תמיד סתירה.

סינתטי אפריורי – אמירות שאינן מבוססות על ניסיון אך מרחיבות את הידע. מדובר על אמירות מסוג "A הוא "B. קאנט מציע שהמטאפיזיקה נכנסת לקטגוריה הזאת. למרות שהיא אפריורית, היא תהייה סינטטית ולא אנליטית. שלילתן של טענות מסוג זה אינה סתירה.

עד קאנט, משאת הנפש של פילוסופיה הייתה למצוא טענות אפריוריות אנליטיות. אחד מחידושיו של קאנט הוא חיפוש אמירות אפוסטפריוריות סינטטיות. מבחינת קאנט, המטרה של הפילוסופיה היא להראות האם אפשר ליצור אמירות סינטטיות אפריוריות.

זה מתקשר למהפכה הקופרניקאית – המרכיב הסינתטי אומר שיש משהו שנתון בהתנסות, האפריורית היא בזה שיש משהו שבאמצעותו אתה מכיר את הדבר.

מעמד המתמטיקה והמדע אצל קאנט

עוד חידוש של קאנט – הלוגיקה היא אנליטית אפריורית. אבל, המתמטיקה, הגיאומטריה, הפיזיקה והמדע בכלל הוא סינתטי אפריורי ולא אנליטי אפריורי (מפני שהם מרחיבים את הידע). המדע הופך להיות "נחות יותר". מה המשמעות?

• הפסוק "7+5=12" אינו מבטא טענת זהות, הסיבה לכן היא ש "7", "+", "5" אינם כלולים במושג "12".
• אמירות אנליטיות אפריוריות מאופיינות בכך שהשלילה שלהן היא תמיד סתירה. הידע המטאפיזי שלנו על העולם הוא אמנם אפריורי אך מותנה במשהו שבלעדיו לא יהיה ניתן לעשות פעילות מושגית. לכן הפילוסופיה לא יכולה להיות בעלת אפריורי אנליטי. באופן עקרוני תיתכן שלילה של הפסוק "7+5=12", זו בעיה אצל קאנט. הסבר שלי: אם המתמטיקה מתבססת על הסתכלות החלל, אז ליצורים אחרים יכולה להיות מתמטיקה אחרת שתהייה מבוססת על צורת ההסתכלות שלהם.

מסקנות:

• נכון שההכרה מתחילה מהניסיון, אבל לא לא כולה מבוססת רק על הניסיון.
• כאשר טוענים טענות מטאפיזיות על העולם, טוענים טענות שאינן ריקות והן מוסיפות ידע לעולם (בניגוד למשפטים אנליטיים אפריוריים כמו משפטי זהות).

מטאפיזיקה סינתטית אפריורית כנגד לייבניץ

"לומר שיום הוא הסיבה היחידה שבשלה הגיעה קאנט לפילוסופיה שלו- הרי זו טעות". קאנט אמנם מורה שיום העיר אותו מתרדמתו , אך הוא עצמו התחנך על רקע המסורת הלייבניציאנית והוא במידה רבה מנסה לפתור את הבעיות שהעמידה הלייבניציאניות.

לייבניץ טוען כי וודאות ישנה רק לגבי אמיתות הכרחיות. הוא רציונליסט קיצוני, והשכל לדעתו הוא הקריטריון והאמצעי היחידי להשגה-להכרה.

לייבניץ מדבר על מונדות חסרות-חלון. שיטתו נוטה אל הדטרמיניזם ומתקשה להסביר את הרצון החופשי. לכך יש להוסיף את הבעיה, של השיטה הלייבניציאנית, לאפשר מדע אמפירי. לפי לייבניץ אין לעולם החושים תפקיד חשוב כל-כך [או בכלל] בהשגה. ובעיה זו היא שמובילה את קאנט לכתוב את ספרו "מונדולוגיה פיסיקאלית".

לייבניץ וממשיכיו "(ואף כנגד שיטתו של קאנט לאחר פרסומה) חוזרים ומדגישים את העובדה שישנן רק עובדות אנליטיות הכרחיות. יוליוס קיסר בחר לחצות את הרוביקון לפי הטוב בעולמות האפשריים (לפי עקרון הטעם המספיק).

אפוא, לא רק על רקע המבוכה שהביא יום את הפילוסופיה אליה, הגה קאנט את מה שהגה, כי אם גם במידה רבה, כאמור, מתוך רצון ליישב את הקשיים של השיטה הלייבניציאנית.

מטאפיזיקה סינתטית אפריורית כנגד יום

לפי יום [לרבות מה שנתפס לגבי הסיבתיות], ישנן רק אמיתות עובדה. יום משאיר בחוץ את המתמטיקה. על כך מקשה קאנט: מדוע השארת, יום, את המתמטיקה בחוץ? יום מודה כי ישנו קשר הכרחי בין מחשבות. ואולם, יום, לפי קאנט, אינו מבין כיצד המחשבות עוקבות זא"ז באופן הכרחי. ההכרחיות לפי שפינוזה . יום מבין כי ישנו הכרח פנימי בין מושגים אך אינו (!) מבין מדוע יעקבו זא"ז או יימצאו ביחס כלשהו באופן הכרחי. או בקיצור: הביקורת על הסיבתיות- ישנו רצף שנצפה עד כה בסדר מסויים כל פעם, אך מדוע.

קאנט קובע כי שיפוטים סינתטיים אפריוריים הם מן האפשר בכל התחומים של הידע, במתמטיקה, במדע ובמטאפיסיקה.  משפט פיתאגורס מתחבא [מוכל] במושג משולש ישר-זווית במובן אפריורי. זוהי התשובה של קאנט ליום: דווקא העובדה שהלה שם את המתמטיקה מחוץ לתחום האמיתות האמפיריות מהווה עבור קאנט ציר סיבוב, נקודה ארכימדית לבניית מבנה של תגובה כלפי יוּם ומשם להמשך ביסוס המרחב של האמיתות האפריוריות הסינתטיות וכו'. עובדה היא שהאדם מצליח להרכיב ידע חדש לגבי המשולש (בנייה בהסתכלות). המדע כולו בנוי על אמיתות אפריוריות סינתטיות.