דקארט – הגיונות
תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים
ספר "ההגיונות על פילוסופיה ראשונית": זהו ספר מטאפיזי, המציג פילוסופיה ראשונית של דקארט. הספר בעל מבנה מסויים – 6 פרקים:
פרק 1 – על הספק
פרק 2 – ה'קוגינטו' [אני חושב משמע אני קיים]
פרק 3 – ההוכחה לקיומו של האל,
פרק 4 – טעות ואמת
פרק 5 – עוד הוכחה לקיומו של האל
פרק 6 – ההבחנה בין גוף ונפש.
מבנה הפרקים של הגיונות והסדר שלהם תואם את המתודה של דקארט: תחילה עיסוק בספק, מניעת הספק וכך הלאה.
דקארט מדבר בתחילת הספר "כללים להדרכת השכל" על טבע פשוט. זהו מושג שקשור להכרה:
לגבי נפש: ספק, ידיעה, רצון
גוף: צורה, התפשטות ותנועה.
משותף: קיום, אחדות, משך.
דקארט חושב שיש כמה אופנים באמצעותם נוכל לתפוס מהו נפש וגוף. .
כל מערכת הפרקים בספרו "ההגיונות" יוצרת סדר במושגים הנ"ל שמוצגים גם בספרו הראשון.
הסדר שדקארט מכניס במושגים הוא סדר של הכרה ולא סדר של דברים בעולם (כלומר הוא מציג את האופן שבו אני מכיר את הדברים).
הסוגיה התאולוגית: ניתן לראות שיש מתח מסויים בין שני הכיוונים הללו, משום שברגע שלוקחים את ה"אני" כספק ואח"כ לוקחים אותו כנקודת מוצא, נוצרות בעיות בהוכחת קיומו של האל. דקארט נותן מעמד מאד חזק וגבוה ל"אני", דבר המערער במידה רבה על אפשרות הוכחת קיומו של האל ועל מה שאני מקבל מהמסורת. בכך ניתן לראות אצל דקארט מחשבה חילונית וערעור על הצד התאולוגי.
מצד שני, דקארט נותן מטאפיזיקה שמתאימה למדע החדש ומתאימה לאפשרות של אל בורא עולם. מוצגת על ידו מטאפיזיקה לא אריסטוטלית אבל שיש בה מקום לאל (היא אינה דוחה את קיומו). דווקא אצל אריסטו העולם לא נתפס ככזה שנברא אי פעם, כפי שעולה בתמונת העולם הנוצרית / יהודית. דקארט מצליח להסדיר את האפשרות הזו, לפיה העולם נברא ע"י אל. לכן, יש כאלה שלא יראו בפילוסופיה של כחילונית.
הוכחת קיומו של האל קשורה למושג של שלמות (=הרעיון שמשהו מושלם). הרעיון של "יש מושלם" הוא תנאי לעשיית מהלך ספקני. הספקנות שלי, האפשרות לחשוב שאני טועה, מחייבת אבחנה בין המושגים טעות ואמת. נקודת מוצא של המהלך הספקני היא תפיסת עצמי כלא מושלם. כדי לתפוס את עצמי ככזה עלי לתפוס בהכרה את מושג ה"מושלם".
האל, בעיני דקארט הוא בורא עולם וראשוני, אבל הוא לא ראשון בסדר ההכרה. תפיסתו בסדר ההכרה מתבססת קודם כל על ההכרה בספק (שהכרחית להכרה של כל דבר) והכרה בקיומי (שהיא הכרחית לכל העולם מסביב לי).
