הרשות המבצעת – סיכום " /> " />

הרשות המבצעת

מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

     הרשות המבצעת היא לב ליבו של הgovernment . ניתן לשלוט ללא פרלמנט או אסיפה מחוקקת אך לא ניתן לשלוט ללא הרשות המבצעת . הרשות המבצעת הם הדרג העליון של המנהיגים הפוליטיים שמהווים כוח מניע של השלטון, קובעים סדר עדיפויות, מקבלים החלטות ומפקחים על ביצוען. הם נבדלים מהבירוקרטיה שרק מוציאה לפועל את ההחלטות.

   הרשות המבצעת נבחרת באופן פוליטי, כגון בחירות, ומועברת מתפקידה באותו אופן.

הרשות המבצעת – הנדבך הפוליטי בראשות השלטון. תפקידו הוא הכוונת העניינים הלאומיים על ידי קביעת מדיניות, פיקוח על יישום המדיניות, גיוס תמיכה למטרותיהם ולהיות מנהיגות סמלית ומעשית. במדינות דמוקרטיות ליברליות הרשות המבצעת יכול להיבחר בשיטה נשיאותית, פרלמנטרית ומשותפת.

      אבחנה בין משטר אוטוריטרי ודמוקרטי נעשית על פי הדרך שבה מתפקדים  הרשות המבצעת . בדמוקרטיות ליברליות הצליחו להגביל את ה  – הרשות המבצעת על ידי החוקה, ויצרו  accountability של הרשות המבצעת .

    במשטרים אוטוריטרים הגבלת הרשות המבצעת על ידי החוקה או הבוחרים לא מוכר או לא יעיל. למרות שלעיתים מתקיימות בחירות  הן אינן מהוות ערובה להגבלת העוצמה של הרשות המבצעת ולהתנהגות חוקתית.

    למרות זאת גם במשטרים אוטוריטרים העוצמה אינה טוטלית. אמנם לא על ידי accountability לציבור הבוחרים אך על ידי גורמים פוליטיים מתוך המערכת.

     ישנם 3 צורות של הרשות המבצעת בדמוקרטיה ליברלית:

  1. נשיאותי – בשיטה זו הנשיא ( ראש הרשות המבצעת – the chief executive  ) נבחר ישירות בבחירות, וממנה את ה – הרשות המבצעת .
  2.  פרלמנטרי – ראש הממשלה מוביל קבוצה של שרים שנבחרו מתוך ה assembly ואשר ממשיכים לתפקד כל עוד יש להם את אמונה. נשיא נבחר או מלך משמשים כגוף סמלי בלבד.
  3.  משותף ( dual / semi-presidential) – שילוב של 2 הטיפוסים הקודמים. נשיא נבחר מתפקד בדו קיום עם ראש ממשלה בעל accountability ל – assembly.

חברי הרשות המבצעת הם אלו שקובעים את סדרי העדיפויות, מקבלים החלטות ואמורים ללוות גם את הביצוע שלהם. אנו מבחינים בינם לבין הבירוקרטיה. האבחנה המאוד ממשית היא בין הצמרת הפוליטית אשר מקבלת החלטות לבין הבירוקרטיה אשר אחראית על היישום שלהם. במדינות דמוקרטיות, חברי הממשלה נבחרים – ראש הממשלה במדינה פרלמנטרית נבחר על ידי הפרלמנט, וממנה שרים אשר נמנים על צמרת המפלגות אשר נמצאות בקואליציה. הנשיא, לעומת זאת, נבחר באופן ישיר – הוא ממנה את חברי ממשלתו.

בדמוקרטיה ממשלות מוגבלות מבחינה חוקתית. העוצמה שלהם מוגבלת. יש כללים להחלפה של הממשלות – לא רק בחירות, אלא נושא אמון / אי אמון. במדינות אוטוריטריות, הממשל לא מוגבל מבחינה חוקתית. מה שמגביל משטרים כאלו היא הסיטואציה הפוליטית – בעיות לגיטימציה… מתחרים…

    במשטרים דמוקרטים, הפוליטיקאים צריכים להיות ACCOUNTABLE למעשיהם. זהו מישוג, אגב, שלא קיים, ולא במקרה, בשפה העברית. בישראל אין רמה גבוהה של ACCOUNTABILITY.

נושאים נוספים:

הרשות המבצעת במשטרים שונים

הרשות המבצעת במשטרים דמוקרטיים

הרשות המבצעת במשטר סמי נשיאותי

הרשות המבצעת במשטרים אוטוריטריים

השיטה הנשיאותית מול השיטה הפרלמנטרית

Tagged with:
 

?יש לך מה להגיד

You must be logged in to post a comment.