השיטה הנשיאותית מול השיטה הפרלמנטרית

יתרונות וחסרונות של השיטה הנשיאותית לעומת הפרלמנטרית

 מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

    בספרות המחקר יש וויכוח – מה עדיף, המשטר הנשיאותי או הפרלמנטרי. הוויכוח הזה הפך לרלוונטי, כאשר חל תהליך דמוקרטיזציה – מדינות באות לבקש ייעוץ. עמדת הרוב, כיום, נוטה לעבר הפרלמנטריזם.

    מה אפשר לומר בעד משטר נשיאותי? ובכן, הוא נותן יציבות – אי אפשר להדיח את הנשיא באמצע הקדנציה והנשיא לא יכול לפזר את הפרלמנט. כמו כן, מי שנבחר להיות נשיא, בהכרח זכה ברוב ישיר מטעם הציבור ß לאדם שכזה אמורה להיות פרספקטיבה לאומית. כמו כן, ממשל נשיאותי הוא ממשל מוגבל – שלא כמו משטר פרלמנטרי, שבו הרשות המבצעת צומחת המחוקקת – כאן יש הפרדת רשויות מאוד ברורה  ß איזונים ובלמים. כמו כן, אפשר לטעון שבמשטר כזה יש לגיטימציה ישירה לנשיא – לעם יש יכולת לבחור הן את הרשות המבצעת והן את הרשות המחוקקת.

    הטיעון המנצח כנגד המשטר הנשיאותי, הוא שהניסיון מלמד שהמשטר הנשיאותי לא שרד באף מדינה מאז מלחמת העולם השנייה – פרט לארה"ב. אמפירית הוא פחות יציב.

    עוד בעיה עם המשטר – זהו משטר חסר גמישות. מצד אחד יש יציבות וקשה מאוד להעיף את הנשיא – אבל לפעמים זה יוצר מצב של קשיים במשילות – ואי אפשר לשנות את המצב עד סוף הקדנצייה – עלול להיווצר מבוי סתום – לנשיא יכול להיות היעדר רוב בפרלמנט. מבחינת התפיסה האמריקאית זה עובד – מבחינתם, חוסר יכולת למשילות זה דווקא דבר לא רע – כמה שהשלטון מתערב פחות יותר טוב ß במדינות אחרות, זה מתכון בדוק להרס הדמוקרטיה – אם אי אפשר לקבל החלטות בטוב, מקבלים החלטות ברע… (שימוש בכוח).  ß קונפליקט מובנה שמעלה דיקטטורה.

    בעיה נוספת – הנשיא נבחר בצורה רובית – נשארים הרבה מאוד אנשים, שהצביעו למועמד המפסיד ונותרו בחוץ (לעומת משטרים פרלמנטריים, שבהם יש ייצוג לפרלמנט גם למפסידים) ß אפילו בארה"ב הגדולה, נוצר מצב שבו לינקולן נבחר, אבל הדרום לא הסכים איתו ß נוצרה מלחמת אזרחים (לפני 140 שנים).

יתרון לפרלמנטריזם – דווקא מיזוג הרשויות, מקנה את הגמישות. היכולת להחליף ממשלה באמצע הקדנציה איננה חיסרון – היא מאפשרת לסגל את הרשות המחוקקת למבצעת ולהמשיך לפעול באופן אפקטיבי. ממשלות קואלציונות מאפשרות יצירת משטר עם יציבות רחבה ß בניגוד לשלטון נשיאותי, שבו קיים קונפליקט מובנה. ß האיזונים והבלמים הן המפלגות, אשר בולמות זו את זו.

 אחת הבעיות עם משטרים שהפכו להיות דמוקרטיים – "הרגלי עבודה" – רשויות מבצעות צריכות ללמוד לא לעקוף או להתעלם מרשויות מחוקקות ß יש נטייה להשתמש בצווים נשיאותיים, שמאפשרים לשליטים לעקוף את הפרלמנט – יש נטייה להשתמש באמצעי חירום גם בשעה שלא ממש מדובר בשעת חירום.

* דרום אמריקה היתה מלאה במשטרים שקראו לעצמם דמוקרטיים והתמוטטו בגלל המשטרים הנשיאותיים.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: