סמואל הנטיגנטון הסתכל היסטורית על התפשטות הדמוקרטיה בעולם ומצא 3 גלים של דמוקרטיזציה שבהם שני גלים של נסיגה. אחרי כל גל של נסיגה תמיד נשארו שאריות אך מספר הדמוקרטיות ירד. הוא היה צריך הגדרה תפעולית של המושג דמוקרטיה. הוא רצה ללכת לאוכלוסיית המדינות ולהחליט מי דמוקרטית ומי לא. הוא בחר בהגדרה מינימלית של שומפטאר- דמוקרטיה היא משטר שבו מקבלי ההחלטות העיקריים נבחרים בבחירות הוגנות ותקופתיות בהם מועמדים מתמודדים על קולות כל האוכלוסיה הבוגרת. הגדרתה המינימלית מבססת את הדמוקרטיה על שני מימדים: השתתפות ואחריות. ארה"ב היא המדינה הראשונה שבה היתה זכות בחירה מוחלטת לגברים לבנים. לנשים ניתנה זכות בחירה ב-1919 ולשחורים ניתנה זכות בחירה באמצע שנות ה-60. ארה"ב היא אולי הדמוקרטיה הראשונה, היא מדינה ליברלית יותר מאשר דמוקרטית משום שעקרון הגבלת השלטון קדם בה להרחבת הדמוקרטיה. המבנה המשטרי הוא מבנה של איזונים ובלמים- הגבלת השלטון. לאחר מכן, התרחבה הדמוקרטיה האמריקאית. החוקה לא עוצבה רק ע"י אידיאליים שמימיים אלא ע"י הרצון של בעלי רכוש למנוע פגיעה בקניינם ע"י המון גס ועני. גם בבריטניה יש הגבלה על השלטון וההשתתפות הורחבה. זה התחיל בהגבלת זכויות המלך במגנה קרטה. בבריטניה, זכות הבחירה הורחבה בצעדים קטנים החל מתחילת המאה ה-19 ועוצמתה של המלוכה ירדה בהדרגה וכך גם עוצמתה של בית הלורדים. עם זה בריטניה היא לא מדינה שמבוססת כיום על עקרון של איזונים ובלמים (פעם היה בין המלך ובית הלורדים לבין הפרלמנט).
בגל הראשון רוב הדמוקרטיות הן בצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו-זילנד ורובן לא שרדו את גל הנסיגה הראשון. המקרים הבולטים זה גרמניה, ספרד, איטליה וכו'. שלטונות פשיסטיים החליפו את הדמוקרטיה בגל הראשון. בגל השני, לאחר מלחמת העולם השניה רוב המדינות שואפות להיות דמוקרטיות. יש נסיונות קצרים גם באמל"ט. בגל הנסיגה השני עולים שוב משטרים צבאיים באמל"ט (כמו בצ'ילה שבה פינושה עלה לשלטון). יש גל נסיגה חזק בשנות ה-60 ואז מתחיל גל הדמוקרטיזציה השלישי שמתחיל בדרום אירופה: פורטוגל, יוון וספרד וגם באמל"ט ואח"כ גם עם התמוטטות הגוש הקומוניסטי, גם מזרח אירופה הופכת לדמוקרטית וכך גם באסיה.
הנטינגטון עורר סערה ברחבי העולם כאשר הוא טען שאת הדמוקרטיזציה בעולם ניתן להסביר בעזרת פן תרבותי-דתי. המאפיין של מרבית המדינות שהדמוקרטיה שרדה בהם היו מדינות פרוטסטנטיות ואח"כ מדברים על התבססות הדמוקרטיה במדינות קתוליות ואח"כ רואים קשיים בחדירת הדמוקרטיה לתרבות היוונית-אורתודוכסית המקובלת ברוסיה, יוון. גם העולם הקונפוציאני נתקל בבעיות בקבלת הדמוקרטיה וכך גם העולם המוסלמי.
