נגד פרידה / נתן זך
בשיר "נגד פרידה" של נתן זך יש השלמת פערים שהקורא עושה בעזרת הסוגריים.
פרידה = נסיעה = מוות.
השיר "נגד פרידה" מראה את ההשפעה של השואה על ניצולי השואה. הטראומות משפיעות גם על הדור השני.
הטראומות שעברו על החייט גורמות לכך שהוא נגד פרידה.
בבית הראשון של "נגד פרידה" מלמד על הרקע של החייט. יש רקע והסבר על אשתו, אחיותיו ואמו, כולן נרצחו במחנות.
הוא לא רוצה לעזוב את ביתו היחידה וזה מביא אותנו לניצולי השואה. הפרידות מלוות את החייט כל חיוו.הוא לא מוכן לנסוע כדי להיפרד שוב.
השיר פותח בהתנגדותו של החייט לפרידה ומסתיים באזכור מות אביו של הדבור.
מה ניתן ללמוד מכך על המניע האמיתי לכתיבת השיר?
הדובר ב- "נגד פרידה" מנסה לתאר דרך גורם חיצוני את רגשותיו, תחושותיו, הדברים שקרו לו. מכיוון שלפעמים קל יותר לתאר מצב קשה דרך דמות אחרת.
המניע האמיתי לכתיבת השיר הוא לספר למה הדובר הוא נגד פרידה.
השיר מתאפיין באיפוק רב.
אמצעים אומנותיים ב- "נגד פרידה":
נשאלת השאלה האם ניתן להביע ביצירת אומנות את אימת השואה. נדמה שאירועי השואה הם מעבר לכל תפיסה אנושית ואינם ניתנים לביטוי. רבים מן הניצולים אמרו שהשואה אינה ניתנת לתיאור. לרוב יצירות על השואה מתאפיינות באיפוק. האיפוק מוצג דרך האמצעים הבאים:
- רמיזות ופערים- אמירה חלקית ומרומזת של הדברים ויצרית פערים שעל הקורא להשלים. "האני השר" מרמז לרגשות ולמחשבות אך אינו מפרט אותם.
- ציורי לשון- האנשה, מטאפורה ודימוי.
- סימני תחימה, שורות השיר וחריזה- העדר סימני תחימה מקבלים ושבירת שורות השיר והחריזה המקובלים בשירה הקלאסית. כך מנסה הקורא להתאים את קריאתו לסימנים השונים של היצירה, ומוצא עצמו קורא בין השורות תכנים נוספים שלא נכתבו במילים. גם הגלישה בשירה יוצרת מתח בין התוכן הטבעי להיעצר בסוף השורה ובין הצורך להמשיך לקרוא עד לנקודה שבסוף המשפט הזורם לשורה הבאה.
- האנשה והשלכה- האני השר מעניק לדוממים תכונות אנושיות, לעיתים מטעינים רגשות של בני אדם על הטבע או על חפצים.
דו משמעות- השיר "נגד פרידה"מניח לקורא להעלות משמעויות שונות, לעיתים במילה אחת או בציור אחד חבויות משמעויות שונות ואפילו מנוגדות.
