מאמרו של גלנר "לאומים ולאומיות"-
לאומים ולאומיות של גלנר זה נכתב ב1983 ולא מגדיר הגדרה פורמאלית ללאומיות, אלא דן בנסיבות ליצירת הלאומיות. לדעתו, אדם לא נולד לתוך לאום אלא הלאומיות היא תופעה גמישה תלוית זמן ומקום ולכן עלינו לבחון את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו אליה. גלנר גורס שהנסיבות ההיסטוריות קשורות למהפכה התעשייתית שדחפה יותר מכל לאומיות. הנחתו ללאומיות היא שהשאיפה שהיחידה הפוליטית תחפוף ליחידה הלאומית. הוא מגדיר את הלאומיות בחפיפה שבין השטח הטריטוריאלי לבין האתניות והגדרה זו היא בעייתית שכן בדרך כלל קיימות במדינה מספר קבוצות אתניות ולכן יכולה להימצא מדינה ובה מספר לאומים.
סוגי לאום על פי גלנר:
- לאום שלא יכלול את כל חברי המדינה
- לאום שיכלול את כל חברי המדינה כולל הנוכרים
- לאום שיתקיים בכמה מדינות ולא במדינה אחת ספציפית.
השלבים להתפתחות מדינה על פי גלנר:
- השלב הטרום אגררי- קבוצות קטנות ללא מדינה, שבטים למשל.
- השלב האגררי- התקופה שבה עצם קיומה של מדינה היה אפשרי אך קיימות מגוון של מדינות- חלשות, חזקות…
- העידן התעשייתי- לכל אדם יש מדינה.
גלנר טוען שהמדינה קדמה ללאומיות ושכאשר קיימת תרבות משותפת ניתן לנהל חיים משותפים. ומתוך כך הסיבה לכך שלא היו לאומים בעבר היא שלא היו מדינות ורק בעידן התיעוש נוצרו מדינות וכך גם תרבות משותפת, תחושת שייכות ולאומיות.
כאן עולה פרדוקס: אם לאומיות קמה עם המודרנה, אז למה זה טבעי שיש לאומיות?
תשובתו של גלנר היא שהלגיטימציה של המדינה באה באמצעות התפיסה שלאומיות היא טבעית.
מה מגדיר אנשים לאותו לאום:
- הם בני אותה התרבות- תנאי תרבותי.
- להכיר בשייכות קהילתית. הם מגדירים עצמם ואחרים כבני אותו לאום- תנאי תודעתי.
חשוב לזכור שהמהפכה התעשייתית היוותה רקע ללאומיות, היא לא הייתה הסיבה ללאומיות.
החברה התעשייתית והקשר שלה ללאומיות-
- רציונאליות- המהפכה התעשייתית הביאה לשינויים רציונליים ולשאיפה לשיפור מתמיד. התפיסה כי האדם יכול לעשות את הבחירות הנכונות עבור עצמו באופן עקבי ומודע כדי למקסם את הרווחים שלו- גישה זו מובילה לקדמה ודרכים חדשות נפרצות- ישנה ניידות פיזית, מעמדית, סוציו אקונומית מקצועית וזה יוצר שוויון הזדמנויות. אם בעבר אדם נולד למעמד כלשהו וקיבל את מקצועו בירושה מהוריו, כעת הידע מאפשר לאדם לעבוד בעבודות שונות ולהתקדם בחברה ההיררכית.
- חינוך- כתוצאה מהקדמה הטכנולוגית נדרש ידע חדש לתפעול הטכנולוגיה. הכלי ליצירת שפה משותפת ותקשורת הוא החינוך והמדינה לקחה תחת חסותה את החינוך שייתן ידע בסיסי סטנדרטי, שיאפשר את הרצתה של החברה התעשייתית החדשה. ברגע שהמדינה לקחה על עצמה את האחריות על החינוך נוצרת תחושת שייכות, דומות בין הדורות, בסיס תרבותי אחיד וזה יוצר הומוגניות תרבותית וחברתית וכך נוצר לאום. החינוך מאפשר המשכיות לדורות הבאים, דבר שיבטיח בסיס רחב יותר של אנשים המזדהים עם הלאום.
ההבדלים בין העבודה בחברה התעשייתית לעומת החברה האגררית:
- בחברה תעשייתית גדולה יהיה מספר גדול של מקומות עבודה ותהליך חלוקת העבודה יהיה מפותח יותר.
- בחברה האגררית ההתמחויות לעבודה היו רחוקות יותר אחת מהשנייה לעומת החברה התעשייתית שבה ההכשרות היו דומות.
- בחברה האגררית מספר המומחים קטן ומצומצם אך תחומי הם רחוקים אחד מהשני ואילו בתעשייתית מספר רב של התמחויות אך תחומי ההתמחות חופפים זה לזה.
- החברה האגררית יציבה יותר ואילו התעשייתית ניידת.
- החלק העיקרי בהכשרה לעבודה בחברה התעשייתי הוא בהכשרה הגנרית שאינה קשורה ישירות לפעילות המקצועית של העובד אלא הכשרה מקדימה להתמחות. אותה הכשרה ניתנת על ידי החינוך שמתחיל מגיל קטן ועד גיל גבוה להפליא בה רוכשים כולם את אותו מצע משותף של כישורים- קרוא וכתוב, ידיעת חשבון, הרגלי עבודה וכו… לעומת זאת החברה האגררית מתמקדת בהכשרה מקצועית ישירה וספציפית לתחום ההתמחות ולא במצע משותף של הכשרה.
גנטיקה חברתית
השעתוק שמתבצע בחברה התעשייתית נעשה בשתי דרכים עיקריות:
- עיקרון של אחד לאחד- הכשרה אישית לתפקיד שמתממש כשמשפחה או יחידה שבטית כלשהי נוטלת את התינותוקות שנולדים והופכת אותם למבוגרים דומים במידה רבה לדור הקודם על ידי הכשרה מקצועית, אימונים, טקסי בגרות וכו…
- השיטה הריכוזית היא שיטה שבה מוסיפים באמצעות רשויות חינוך תוספת המכווינה את הצעירים לחברת הבוגרים ולתפקיד ספציפי במסגרת החברתית הרחבה יותר.
בעצם התפתחה חברה המושתתת על טכנולוגיה רבת עוצמה ועל צמיחה מתמדת התובעת שינויים מתמידים בחלוקת העבודה וקיום תקשורת המחייבים בחינוך. החינוך הוא גורם מרכזי המשלים את התירבות המקומי ולכן צו הלאומיות מצוי אם כן בסדר החברתי. ארגונן של קבוצות אנושיות ליחידות גדולות, הומוגניות מבחינה תרבותית וממורכזות מבחינת החינוך שהן מקבלות היא מהות הלאומיות.
החינוך הוא כיום נורמה אוניברסלית ורק המדינה היא המסוגלת לפקח עליו שכן על המדינה ליצור בני אדם המסוגלים להתקיים ושניתן יהיה לעשות בהם "שימוש".
המעבר לעידן של לאומיות– עלייתה של החברה התעשייתית במערב אירופה הובילה לכיבושו שך העולם כולו . כיבוש זה התבצע ונשלם בידי לאומים שהיו מכוונים יותר ויותר לתעשייה ומסחר ולא בידי מכונת מלחמה או הפיכות.
תרבויות בר ותרבויות גן
תרבויות בר- תרבויות מהסוג הפראי הצומחות ומשועתקות באופן בלתי אמצעי מדור לדור בלא מודע, פיקוח או השגחה.
תרבויות גן- התפתחו מזני הבר והן מורכבות ועשירות בידיעת הקרוא וכתוב, מומחיות האדם והן ניזונות מהכשרות מיוחדות, מוסדות לימוד מיוחדים וכוח אדם מרובה ומסור. תרבויות אלה הן דומיננטיות מאד בעידן התעשייתי, הן נעשות לנחלת הכלל, כלומר, כל אדם לומד קרוא וכתוב, תקשורת מורכבת. תרבות זו זקוקה לתמיכה ותשתיות פוליטיים מהמדינה.
העידן התעשייתי ירש תרבויות בר וגן מהעידן האגררי הקדום בזמנים שונים וההבדלים שבין התרבויות נובעים בעיקר מהתיארוך של שלב ההתפתחות.
מהי לאומיות?
הלאומיות מוגדרת במונחי חפיפה של הרצון והתרבות כאחד עם גבולות פוליטיים. היא זו שמולידה לאומים ולא להיפך. הלאומיות במהותה היא סגידת החברה לעצמה, היא מוליכה עצמה שולל וכופה תרבות גבוהה על כלל החברה, בעוד שקודם לכן מילאו תרבויות קטנות, מקומיות את החברה. באמצעות מסגרות החינוך נוצרת חברה לא אישית, אנונימית, שהיחידים מוחזקים בה יחד על ידי תרבות משותפת מסוג זה, במקום המערכת המורכבת הקודמת.
לסיכום, כאשר התנאים החברתיים הכלליים מביאים להתפתחות של תרבות גבוהה, הומוגנית השוררת באוכלוסיה שלמה ומושתתת על מערכת חינוך- נוצרת הלאומיות.
