ניתוח תמטי של מקס ובר: שיטת המחקר-
- באתיקה הפרוטסטנטית של רוח הקפיטליזם – ניתוח היסטורי של תקופה מסוימת. מקס ובר מנתח ערכים בהקשר מסוים ובתפיסה היסטורית מסוימת. ניתוח של היסטוריה, עקרונות והשקפות.
- כשובר מדבר על המדינה, על הפוליטיקה כייעוד, הוא עושה ניתוח אנליטי ומגדיר הגדרה תיאורטית של מהי המדינה המודרנית.
- כשובר מדבר על טיפוסי סמכות הוא לוקח תופעה ומסווג. הוא ממיין, מציע לנו שלושה אבות טיפוס לטיפוסים שונים של סמכות לגיטימית. ראינו אצל אריסטו את מיון המשטרים והמדינות. אותו הדבר לגבי ובר כאן. שיטת המחקר שלו כאן היא מיון או מיפוי.
מבחינה מתודולוגית, חלק מתרומתו האדירה של ובר היא הגיוון של שיטות המחקר. יש כאן שיטות שונות- ניתוח היסטורי, השוואה, מיון, הגדרה וכו'.
מבחינה מתודולוגית מרקס הוא חד מימדי ויוצא מגישה של מטריאליזם היסטורי.
התיזה המרכזית של מקס ובר:
- האתיקה הפרוטסטנטית של רוח הקפיטליזם: האתיקה הדתית הקלוויניסטית (פרוטסטנטית) יצרה תנאים לצמיחת הקפיטליזם בגלל האופן בו האנשים תפסו את הדת שלהם. יש גזירה קדומה והדרך היחידה לראות האם נלך לגן עדן או לגיהינום היא הצלחתנו החומרית בעולם הזה. התיזה המרכזית כאן מראה את הקשר בין הערכים הפרוטסטנטיים לבין התפתחות הקפיטליזם. כמה דורות לאחר מכן הקפיטליזם היה מבוסס בפני עצמו והוא לא היה זקוק להצדקה הדתית.
- הפוליטיקה כייעוד: למדינה יש את המונופול על הפעלת אלימות לגיטימית. ובר אומר בטקסט זה שמדינה מודרנית היא מדינה שיש לה גבולות, שבתוכם האזרחים נשמעים לחוקים המאפשרים את הנגישות לאלימות למדינה עצמה. המדינה היא מונופול לאלימות הלגיטימית. זו התיזה המרכזית.
- טיפוסי הסמכות: גם בהגדרת המדינה מעניינת אותנו הלגיטימיות וגם כאן בטיפוסי הסמכות מעניינת אותנו הלגיטימיות של הסמכות, מאין היא מגיעה. יש סמכות כריזמטית, סמכות מסורתית וסמכות רציונאלית.
ובר מגדיר בטקסט של כלכלה וחברה (הטקסט החשוב ביותר שלו) את המודרניות או את הפוליטיקה המודרנית כתהליך קשה שבו הקסם עובר מן העולם. בעבר הפוליטיקה הייתה רוויה בקסם, בהילה מסוימת- סמכות כריזמטית או מסורתית. ובר מתאר את המודרניות כעולם שנעלם ממנו הקסם. את מקום האמונה והדברים הלא רציונאליים תופס סדר חוקי- רציונאלי. תכונת היסוד של המדינה היא צמיחת הביורוקרטיה, זה הסמל של ובר למדינה המודרנית. הפקידות והשירות הציבורי הם מבנה היסוד של המדינה, שקיימים מתוקף קיום החוק במדינה המודרנית. היבט חיובי– יש לנו כאן סדר חברתי שלא מחפש את המסורת ואת מקורות הכוח העתיקים, אלא נשען על סמכות לגאלית ורציונאלית. מצד שני, ההיבט השלילי הוא שהעולם הזה יותר עני וחסר בו קסם, הוא פחות מלהיב. ובר מנתח את המודרניות כמקום שנעלם ממנו הקסם של הדת והאמונה. הסדר החברתי החוקי תופס את המקום הזה. זה מתקשר למקום בו המודרניות מוצאת את עצמה במקום אחר מזה של המשטרים שקדמו לה. כשובר עושה את ההבחנה בין טיפוסי הסמכות הוא אומר שאלה אבות טיפוס אידיאליים. הוא מוצא מודל או הבחנה שיוכלו להסביר לנו כמה שיותר דברים. הטיפוס האידיאלי הוא כלי שיעזור לנו להבין טוב יותר.
