מושגים במדעי המדינה: עוצמה וסמכות

עוצמה (Power) וסמכות ((Authority

עוצמה:

לא' יש עוצמה על ב' ככל שהוא יכול לגרום לב' לעשות משהו שאחרת ב' לא היה עושה.

הגדרה זו מבהירה שעוצמה היא לא רק כוח.

דרכים שונות ומגוונות: איום, הונאה, הפעלת כוח, הבטחת תמורה, הרשמה, אמון….

ואכן: עצמה היא מושג האוגד בתוכו מושגים רבים

אילו דרכים לגרום לאנשים לעשות משהו שאחרת לא היו עושים.

מושגי עוצמה:

1. כפיה (coercion): "כאשר א' מבטיח ציות של ב' ע"י איום בפגיעה כאשר יש קונפליקט ביניהם על ערכים או דרכי פעולה". (למשל תשלום מסים).

2. "השפעה" (influence): "כאשר א', ללא איום מרומז או גלוי בפגיעה קשה גורם לב' לשנות את דרך פעולתו". (|ע"י השפעה ולא ע"י איום).

3. כוח (force): "א' משיג את מטרותיו נוכח אי ציותו של ב' ע"י מניעת הבחירה ממנו בין ציות לאי ציות". (אין אפשרות לבחור, שלילת היכולת לבחור). בין כוח לכפיה יש חפיפה- מושג הכוח מכיל את מושג הכפיה- למשל מס נכפה, אך גובים מס ע"י הוצאה לפועל, כלומר הפעלת כוח).

3א. מניפולציה: "מרכיב מובחן של כוח בו ציות מושג בהעדר הכרה           מצד המציית במקור או בטבע המדויק של הדרישה ממנו". אדם פועל בדרך מסוימת בלי שהוא מבין את מקור הדרישה, את טבע הדרישה. לפעמים לצורך צבירת תמיכה.

4. סמכות (authority): "ב' מציית כי הוא מכיר בכך שהוראותיו של           א' סבירות במושגי ערכיו שלו, בשל לגיטימיות של תוכן או סבירותו או לגיטימיות או סבירות של הליך."

מושג המדבר על ציות שנובע מכך שאנשים מקבלים  את הלגיטימיות של מי שאומר להם לפעול בדרך מסוימת או של ההליך.

הסמכות היא מושג מרכזי במדע המדינה והיא מבהירה שהפעלת כוח פירושה בזבוז משאבים וצורך להפעיל כוח בעתיד, הפעלת כוח היא סימן לחולשה, כשמשיגים ציות ללא הפעלת כוח, יש לגיטימיות.

כל אלה הם תת סוגים של העוצמה.

מצגת מספר 5:ובר (Weber): טיפוסים של סמכות ותאום מחייב

שלושה כלים שבאמצעותם בוחנים את המציאות, באמצעותם מנהיגים משיגים:

1. סמכות רציונאלית: מקור הסמכות אינו אישי והוא מבוסס על חוק.

סמכות חוקית בנויה על מערכת חוקים מופשטים על בסיס תועלתי ו/או רציונאלי, היא עקבית, מאורגנת עם חלוקת סמכויות היררכית.

 לשליט יש סמכות אך ורק מתוקף תפקידו. במנהל הציבורי המודרני/ משרדי הממשלה זו הדוגמה הטובה ביותר לטיפוס טהור של סמכות לגלית רציונלית.

רוב התקנונים מדברים על איך נבחרים.

יש שני מקרים שחורגים שלא מאפיינים סמכות לגלית רציונלית:

תקנון ש"ס בו מופיע הרב עובדיה יוסף

תקנון קדימה- בו רשום שמו של אריאל שרון- סמכות כריזמטית.

2. סמכות מסורתית: ציות למנהיג נובע מכך שהוא תופס עמדה מסורתית הנתפסת כסמכותית ולעיתים אף כמקודשת. עמדה זו מוגבלת בידי המסורת.

מתוקף מסורת מקודשת אך מוגבלת כי הנאמנות לא בלתי אישית, היא בנוי הרבה פעמים על חצר, מלוכה, עסק משפחתי. בעל הסמכות המסורתית מוגבל מתוקף המסורת. למשל הרב עובדיה יוסף.

3. סמכות כריזמטית (כריזמה – מתת חסד): ציות למנהיג בתוקף אמון אישי בו, בבשורתו ובתכונותיו המיוחדות.

הרעיון שאנשים מאמינים במישהו, מייחסים לו תכונות, תופסים אותו לפעמים כבעל תכונות על טבעיות. סמכות זו כמעט לא מוגבלת לא בחוקים ולא בשום דבר אחר. סמכות הנובעת מאותו דמות ושייכת לה. היא מוגבלת רק בכוח

במציאות ערבוב במינונים שונים- למשל גם למדינות חילוניות יש את עניין הסמכות המסורתי כמו צלב.

משטר של אילו יציב יותר המבוסס על סמכויות  האלה? יש תחרות בין הלגאלית רציונאלית למסורתית. הסמכות הכי שברירית היא הכריזמטית. המנהיג הכריזמטי לא טורח לטפח יורשים.

בדמוקרטיות המנהיג הנבחר מקבל את הסמכות מתוך הליך, אבל סביר שגם אחרי שנבחר, נמצא אותו בעל סמכות כריזמטית ובעל סמכות מסורתית.

היטלר היה דמות כריזמטית, מקור הסמכות שלו היתה כריזמטית, והוא לא משך ממקורות סמכות אחרים. הוא עשה שימוש בסמכות לגלית רציונלית.

אצל הירדנים הסמכות היא מסורתית- חוסיין צאצא של הנביא מחמד. יש במלוכה הירדנית גם יסודות חוקתיים.

כל משטר באשר הוא מנסה בסופו של דבר סוגי סמכות שונים.

עוצמה תלויה בארבעה גורמים:

א. במשאבים- ניתן למדוד די בקלות. איך מבחינים בין מדינות חזקות לחלשות? בודקים מהי ההכנסה לנפש. ניתן לבדוק עוצמת מדינה באמצעות כמה שנות לימוד בממוצע יש לכל אזרח. האם יש נשק גרעיני? וכו'.

עוצמת מפלגות בודקים כך: מה מספר המנדטים בכנסת, ערך הקואליציוני משתנה לפי מיקום במפה הפוליטית.

ב. במיומנות הפעלתה- יכול להיות שיש המון עוצמה אך לא יודע איך להשתמש בה. עם אותה כמות משאבים ניתן להיות חזק/ חלש. למשל כוח ארה"ב עולה על כוח עיראק

ג. בהנעה- מוטיבציה של המפעיל. אם יש מוטיבציה חזקה מאוד, הסבירות שהעוצמה תופעל בצורה יותר מוצלחת. יש הבדלים גדולים- למשל בפוליטיקה יש מפלגות שונות עם מוטיבציות שונות.

ד. בהערכת המחיר- האם השחקן שמפעיל עוצמה, איך הוא מעריך כמה שווה להשקיע.

השחקנים עושים חישובים של עלות תועלת- חישובים יותר רציונאליים. פוליטיקאים דתיים עושים חישובים על מה הם רוצים להשפיע ואיפה ללחוץ והיכן לוותר. למשל חילונים אורתודוקסיים- עושים חישוב גם על איזה מרכיב מדיניות להתמקד ועל איזה לוותר.