בדיונו בסיפור גן העדן מבחין הרמב"ם בין המושכלות הידועות משום שהוכחו רציונליות לבין המפורסמות שמתקבלות בשל הקונצנזוס לגביהן. המצפון הוא המפורסמות. היפה משתנה בין זמן ובין מקום. האמת לא משתנה בין מקום לזמן. אם האמת המדעית היא מעל הזמן, והאסתטיקה היא בתוך הזמן, באיזה מעמד האתיקה – כמו השיפוט המדעי מעל הזמן, או כמו האסתטיקה בתוך הזמן? האם אפשר להשיל את הקונטקסט התרבותי פרטיקולרי ולייצר שיפוט מוסרי? קאנט חשב שכן, הוא קרא לזה הצו הקטגורי. לטענת קאנט, התבונה יכולה לייצר את האתיקה, התבונה היא אוניברסלית ונעדרת פרטיקולריות. הרמב"ם בתחילת מורה נבוכים טוען שהתבונה עוסקת בשאלות של אמת ושקר, במוסר עוסקות המפורסמות, לא התבונה.
הרמב"ם אומר שיש אתיקה שהיא תוצאה של ידיעה, קאנטיאנית, שהיא לא נגזרת של מה שמקובל לחשוב אלא פרי של התבונה הטהורה. הרמב"ם פותח את מורה נבוכים ברלטיביזם, ומסיים בשחרור מהרלטיביזם. הוא חושב שרוב האנשים נמצאים ברלטיביזם, אך אפשר להשתחרר ולהגיע לרצוי.
במורה נבוכים יש ג"ן עד"ן פרקים (לפי ספירות שונות, פחות או יותר אחד).
אלוהים לימד את משה את כל יסודות הטבע והפיזיקה, כדי שיוכל לייצר חוקים שהם חיקוי של הפיזיקה. דייווידסון שאל על אריסטו מאיפה הוא הביא את דרך האמצע? למה נדיבות היא המידה שבין כילאיות ופזרנות? למה גבורה היא המידה המדוייקת בין התמסרות לסכנות ופחדנות? מי אמר שהאמצע הוא קדוש?
אריסטו הוא ביולוג. סימן היכר של בריאות בטבע הוא סימטריה. הטבע הוא סימטרי – קיץ וחורף, יום ולילה. הטבע עובד על איזון. אם היה רק יום או רק לילה לא היה קיום לעולם. גם ביולוגית, מזהים משהו לא בריא אם יש חוסר איזון. היוונים האמינו, למשל, שאם יש חוסר סימטריה בין העיניים זה סימן למחלה. בביולוגיה סימטריה היא סימן היכר לבריאות, ופסיכוביולוגים טוענים שזה גם מה שהופך אנשים לאסתטיים. גם ברפואה המתקדמת אנו רואים שבריאות נפשית תלוייה ב-4 כימיקליים, וכשיש אחד שדומיננטי יותר, האדם יוצא מאיזון. כל תורת הרפואה מזהה בריאות עם סימטריה. משם בא אריסטו ויוצר היסק מהביולוגיה לאתיקה. מהטבע לומדים שהמאוזן הוא השלם, וגם באתיקה המאוזן הוא השלם. האדם האידיאלי צריך להיות חיקוי של הטבע הטוב. זוהי אתיקה של חיקוי הטבע. מי שלומד את ההשתקפות של הסימטריה של בטבע, הטבע יחלץ אותו מהסובייקטיביות של המוסר.
מורה נבוכים של הרמב"ם שואל כמה שאלות, ומציע גם כמה סופים אפשריים. גודמן חושב שהרמב"ם היה עומד מאחורי כל אחת מהתשובות, הן כולן אורח חיים ראוי להתמודדות עם השאלה. מורה נבוכים פותח עם הגדרת שכל האדם כפסגת האדם, מה שהופך את האדם לאדם, ולאלהי. זה צלם האלוהים שבאדם. מורה נבוכים פונה לכל מי שהוא בתנועה לקראת האמת – למד פיזיקה, מתמטיקה וגאומטריה. מיושב בדעתו. שיש לו תשוקה גדולה להכנס אל הפרדס והוא חושב שתכלית החיים היא להכנס אל תוך ארמון המח.
