רמב"ם על המשנה

הרמב"ם על המשנה

משנה תורה נכתב במקור בעברית והפירוש למשנה במקור בערבית, לכן יש תרגומים שונים.

בהקדמת פרק חלק הרמב"ם מנצל את ההזדמנות כדי לכתוב על כל ההקשר של שכר ועונש, מצוות שלא לשמה ומצוות לשמה וכיו"ב. כאן מופיעים גם י"ג העקרים של הרמב"ם.

לפי הרמב"ם, רק המשנה היא תורה שבעל פה, ולא תלמוד, זאת כיוון שתושב"ע היא הלכה פסוקה. תורה שבכתב היא מה שכתוב בתנ"ך. על פי הרמב"ם גמרא או תלמוד הם דיון הגיוני על התורה שבעל פה. את זה אפשר למצוא בירושלמי ובבבלי, אבל המשנה היא קובץ חוקים, שאומר לאדם מה מותר ומה אסור, כלומר, מהי ההלכה.

המשנה חוברה בערך בשנת 200 לספירה על ידי ר' יהודה הנשיא, הרמב"ם מנסה לכתוב את משנה תורה לפי סגנונו של ר' יהודה הנשיא. לכן הרמב"ם משתמש בעברית משנאית לא תנ"כית או ימי ביניימית. המטרה של הרמב"ם בכתיבת משנה תורה היא שלא יזדקקו לשום ספר אחר חוץ מזה על מנת לפסוק הלכה. הרמב"ם הרגיז את העולם היהודי, כיוון שחשבו שהיומרה של הרמב"ם היא לחסל את ארון הספרים היהודי. אך הרמב"ם לא רצה את זה, אלא לכתוב ספר שיעזור לאדם לדעת מהי ההלכה, ואת זה א"א לדעת מהתלמוד או מכל ספר אחר בפשטות.

מבחינה היסטורית, בשנת 200 ר' יהודה הנשיא חיבר את המשנה, והניח לעמ"י קובץ של חוקים, תושב"ע, כדי שכל אחד יוכל לדעת מהי ההלכה. אח"כ חוברו שני תלמודים, בבלי וירושלמי, ספרים אחרים (ספרא, ספרי, ספרות גאונים וספרות ראשונים), ובתקופת הרמב"ם, 1000 שנים לאחר חיבור המשנה, א"א להשתמש במשנה כקובץ חוקים. א"א להסתמך עליה כי צריך לבדוק מה קרה בגמרא, כיצד פורשה המשנה בגמרא. אך גם בזה א"א להסתפק, כי צריך לבדוק מה כתבו הגאונים. אדם לא יכול להשתמש סתם בתורה שבעל פה. לכן הרמב"ם סבור כי צריך משנה חדשה, לעדכן את המשנה, וזוהי כוונתו של הרמב"ם במשנה תורה.

הרמב"ם פותח את ספר החוקים שלו בספר המדע, מצוות עיוניות – לדעת מהו ה', אהבת ה', יראתה'. מצוות הקשורות לעיון. הרמב"ם מעמיד את התורה על המצוות העיוניות שדורשות התבוננות בטבע. בספר המדע ישנן גם מצוות מוסריות – אתיקה, שמופיעות בהלכות דעות ובהתלכות תלמוד תורה. מופיעות גם הלכות תשובה.

כשהרמב"ם כותב את מורה נבוכים, הספר האחרון שכתב בערבית, הוא סומך על כך שהקורא מכיר היטב את משנה תורה. הרבה פעמים הרמב"ם מצטט את עצמו במשנה תורה, וגם במקומות שלא אומר במפורש שעושה זאת, יש אזכורים של המשנה תורה, או חלקים חופפים.

הרמב"ם כתב את משנה תורה בסגנון הפשוט ביותר, כי הרעיון כשמנסחים הוא שההלכה תהיה פשוטה, ברורה וחד משמעית. גם כאשר הרמב"ם עוסק בדברים עיוניים במשנה תורה, הוא עושה זאת בצורה פשוטה מאד. מורה נבוכים של הרמב"ם הוא ההיפך ממשנה תורה מבחינה זו. רוצה לכתוב כל דבר בצורה המסובכת ביותר "מביך המורים". הרמב"ם לא נותן תשובה פשוטה לשום דבר. לכן משנה תורה הוא גם מפתח טוב למורה נבוכים, כי אפשר לראות מה הוא כותב כאשר הוא מנסה לנסח את עצמו בצורה פשוטה.

לפירוש המשנה של הרמב"ם ישנם תרגומים מימי הביניים, למשל של אבן טיבון, יש גם מהדורה של הרב קאפח (טקסט בערבית ותרגום עברי), הרב יצחק שילת תרגם לפי סגנונו של איבן טיבון (גם לו טקסט ערבי מול תרגום עברי). יש יתרון למהדורה של הרב שילת כי יש לו הערות רבות.

קריאה במורה נבוכים של הרמב"ם

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: