| סוקרטס | אפלטון | אריסטו | קדם סוקרטיים |
| אונטולוגיה | ? | - העולם המוחש והאידאות קיימות – ברמות אונטולוגיות שונות (הסולם האירוטי והקו המחולק)
- הקיום הולך מהאוניברסלי לפרטי- האוניברסלי ממשי יותר מהפרטים
- קטגוריות קיימות – העצם קיים יותר (בנפרד?) משאר הקטגוריות כן הוא המצע שלהם
- צורה וחומר הם שני אספקטים של העצם
- אין אוניברסלי ללא פרטי- הפרטים הם הדבר הממשי ביותר
| | מים, אוויר, אפריון, אש-שינוי, אחד מושלם, 4 היסודות (+מריבה ואהבה), זרעים, אטומים, יחס מספרי. |
| אפיסטמולוגיה | - אלנכוס – יש לחקור את הדברים: מתחילים ממה שיש ואז מנסים ללבן את הסתירות בדבר
- העולם המוחש ניתן להכרה ע"י השכל והחושים אבל לא תיתכן ידיעה לגביהם – רק סברה נכונה
- רק עולם האידאות ניתן לידיעה זאת ע"י העיסוק הפילוסופי – דיאלקטיקה
- ידיעה קורית בזכות אידאת הטוב (משל השמש)
- ניתן להכיר את כל מה שיש בעזרת החושים ובעזרת השכל: התודעה מקבלת את צורת העצם (לא הצורה המהותית).
- סולם הידיעה: חושים> זכרון> נסיון (לא ניתן ללמדו)> אומנות (ניתן ללמדה)> מדע> מדע עיוני
| | | הירקליטוס: ניתן להבין את העולם דרך ניגודיו, חייבים להכיר את העולם דרך החושים, אך הם לא מספיקים- חייבים לחקור מעבר פרמנידס: העולם ניתן להכרה משום שהוא אחד ומושלם, החושים משקרים אמפדוקלס: חלקיקים מהדבר נכנסים אלינו לעין וכך אנו מזהים אותם, like by like |
| פסיכולוגיה – נפש | - הנפש נצחית, תפקיד הפילוסוף הוא לזכך את הנפש בעזרת חקירה, הגוף מגביל את הנפש מתבונה (כי צריך גם לאכול ולישון ולא רק להתפלסף כל היום)
- בנפש יש תכונות מוסריות
- גישה דואליסטית:
- במנון: נפש פשוטה – מסוג נצחי כמו של האידאות – באמצעותה אפשר לדעת (חשוב לשים לב לזה שבמנון עוד אין אידאות- לכתוב משהו על אידאות במנון זה הורדת נקודות מובטחת לדעתי…)
- בפיידרוס: נפש מורכבת, הכוללת תאוות והגיון (סוס שחור ולבן – שניהם נדרשים להובלת המרכבה)
- פידון: הנפש היא נצחית, גלגול נשמות, הנפש היא הצד האידאי באדם השואף לצאת
- במדינה: העוז צריך ללכת בעקבות ההגיון ולא בעקבות התאוות (התאוות מעקבות את הנפש). בנפש הטובה יש איזון בין העוז, התבונה והתאוות.
- לא גישה דואליסטית:
- הנפש היא צורת הגוף (לא לגמרי מדויק… אפשר לקרוא על זה בסיכום של שי)
- הנפש היא תכלית הגוף
- הנפש היא מנהגית הגוף (?)
- הנפש היא המימוש (הפועל) של החיים של כל גוף חי
- הנפש מחולקת: נפש מזינה, נפש חשה, נפש חושקת, נפש מניעה ונפש חושבת
- אין הישארות נפש- הנפש לא יכולה להתקיים בנפרד מגוף
| | | פיתגורס: נצחיות הנפש, יש גיהנום וגן עדן דמוקריטוס – אטומיסטים: מטריאליזם מוניסטי – הנפש היא מאטומים ולאחר מות הגוף אטומי הנפש מתפזרים… |
| פוליטיקה ואתיקה | אתיקה: - אדם לא עושה עוול מרצונו (אלא בשל טעות – שיקול דעת מוטעה) כלומר אין חולשת הרצון!
- עדיף לסבול עוול מלעשות עוול
- החיים הטובים עדיפים על החיים "סתם" (אין טעם לחיים ללא חקירה)
- חוק מוסרי תופש תמיד
- המוסר מזכך את נשמת האדם
- צדיק וטוב לו רשע ורע לו
פוליטיקה: - ביקורת חברתית במנון – בעלי הסגולה הטובה לא מחנכים את בניהם
- יש לחלוק כבוד לפילוסופים (אפולוגיה)
- חובת הציות לחוקי המדינה (גם כשלא נעים) אי ציות לחוק הוא אבדון למדינה
- הפרת חוק הוא הפרת הסכם
| אתיקה:- אגואיזם: האדם שואף לאידאת הצדק (כמו לכל שאר האידאות)
- דרוש עוז שחונך היטב, שיקשיב להגיון ויתגבר על התאוות
- דרושה הרמוניה בנפש
- יש חולשת רצון! כניעה לתאוות
פוליטיקה: - המדינה המועדפת היא אוטרקית
- דרושה התמחות וחלוקת עבודה
- תועלת הדדית
- מעמד שומרים ואנשי מגן
- דרוש חינוך פילוסופי טוב
- הרמוניה בין המעמדות
- הצדק והאושר של הפרט הם מה שהצדק והאושר הם במסגרת המדינה
- משטר צודק יוציא את הסגולה הטובה באנשים
- "השקר האציל"
- דירוג והידרדרות המדינות: אריסטוקרטיה, טימוקרטיה, אוליגרכיה, דמוקרטיה, טיראניה
| אתיקה:- שביל הזהב (דרך האמצע): סגולות טובות וסגולות רעות- האמצע הוא יחסי- לכל דבר יש עודף, חוסר ואיזון. צריך לשאוף לאיזון
- דרוש שיקול דעת והמעשה המוסרי הוא פר סיטואציה
- הצדיק תמיד יעשה מעשה צודק
- מורגלים במידות הטובות ע"י חינוך ואימון
- האופי נוצר בתהליך של עיצוב ע"י ההורים והמורים הילדות, ואח"כ גם עצמי
- תבונה מעשית וחכמה עיונית
- המעשה נובע מהיסק מעשי (חוק כללי, סיטואציה ספציפית – פעולה)
- אין חולשת רצון!
- פעילות העיון היא האושר העליון
- ההתנהגות האנושית היא תכליתית למען האושר ולמען הסגולה הטובה (הראוי והמצוי הם אחד)
פוליטיקה: - האדם הוא חיה פוליטית כי יש לו שפה
- הפילוסוף הפוליטיקאי הוא המאושר באדם!
- המדינה היא יצור אורגני והפרט לא יכול להתקיים בנפרד (גוף ואיברים)
- לא נקבע איזה שלטון עדיף – עדיף שהפילוסופים ישלטו (אם אחד- מלוכה, אם כמה – אריסטוקרטיה, אם רבים – פוליטאה)
- לגבי הנקודה הקודמת: ההבנה שלי היא שאריסטו טוען שהמשטר הכי טוב הוא מלך, כל עוד יש אדם המוכשר לכך ופועל לטובת הכלל, אבל לכל משטר יש חסרונות ויתרונות. גם אריסטוקרטיה ופוליטאה זה סבבה
| סופיסטים: רלטביזם מוסרי – ."האדם הוא מידת הכל", "החזק הוא הצודק", טבעת גיגס, אמנה חברתית, פיזיס VS נומוס פיתגוראים: חיים מוסריים |
| לוגיקה | - איך צריכה להיראות הגדרה
- חוק אי הסתירה
- עקביות בטיעון
- עץ פרדיקטים – הוכחה בעזרת היפותזה (מנון, משל הקו המחולק)
- הגדרה באמצעות חלוקה (סופיסטן)
| | - קטגוריות, אנליטיקות, על הפירוש
- בנייה על אקסיומות שברורות לכולם
- לא ניתן לטעון נגד חוק הסתירה בלי להשתמש בו- כל דיבור הופך אותו לאמיתי
- פרמנידס: חוק אי הסתירה
| |
| תיאולוגיה | – | - אין אלוהים אבל האידאות הן אלה אשר מניעות את הכל – אליהן שואפת הנפש
- המניע הבלתי מונע
- אלוהים לא מקיים שום קשר עם האנושות
- אלוהים הוא פועל ממומש מתמשך- אין בו פוטנציאל
- היא משכילה את עצמה ולכן היא מאושרת
- השוויוניות בין המינים האלוהיים היא תוספת אישית שלי.
| | – קסנופנס: האלים השקריים תמיד מואנשים, האל האמיתי הוא אחד וטוב מוחלט – |
