פילוסופיה יוונית: פיתגורס
הפילוסוף היווני פיתגורס חי במזרח יוון (האי סאמוס). מספרים כי פיתגורס נדד במצרים ופרס. לפי סיפורים, הייתה לו בסאמוס מערה בה הוא התבודד. הוא עזב את סאמוס בגלל שליט עריץ כלשהו והגיע לקורטון בדרום איטליה. ייתכן שהגיע לשם כבר כדמות מפורסמת.
מכאן ואילך דמותו של פיתגורס אפופה במסתורין ואגדות. הוא ככה"נ אכן הקים איזשהו מסדר/כת, הפיתגוראים. לכת היו מצוות. חברי הכת נשבעו לשתיקה. הכת שגשגה בדרום איטליה, צברה כח פוליטי והרגיזה גורמים באים.
לאחר שגורמי כח פגעו בכוחה הפוליטי, היא שרדה ככת בלבד, עד לתקופה ההלניסטית.
טענה ראשונה של פיתגורס – לבסס משטר של פילוסופים (בהקשר זה פילוסופיה – אהבת החכמה). אוהבי החכמה צריכים לשלוט, טענה שעוד תחזור ברעיון המלך הפילוסוף של אפלטון.
ה-arche הפיתגוראי – המספר. המספר עומד ביסוד של הדברים. מבחינת הפיתגוראים מדובר בדבר ממשי, לא בסימן או סימול.
ייתכן כי פיתגורס פיתח את תפיסה זו מתוך התורה ההרמונית. היחס בין נקודות המפיקות אותו תו הוא מאוד יפה וכו'.
בבסיס הצליל עומד יחס מספרי. המספר.
פיתגורס אומר שכל הטבע בנוי על מספרים.
הפיתגוראים חוקרים מספרים (ובמיוחד ייצוג גיאומטרי של מספרים) ומסיקים מכך מסקנות על העולם.
למשל, כמו הניגוד העומד בבסיס המספר (זוג ופרד), יש הניגוד בין מוגבל ללא-מוגבל. המוגבל הוא הלא-זוגי. הלא-מוגבל הוא הזוגי.
האי-זוגי הוא היחיד. הזוגי הוא הריבוי.
הטוב הוא המוגבל, לעומת הרע שהוא בלתי מוגבל וכו'.
מבחינת פיתגורס והפיתגוראים ה-arche שולט בעולם כולו, וחוקי הטבע ברי-רדוקציה, וניתן להשיגם ממנו.
הם גם עושים צעד מעבר לפילוסופיית הטבע של הפילוסופים המילטים – הם שואפים להסביר צדק, יופי, טוב וכו'. הפילוסופיה נדרשת לענות ליותר שאלות.
למרבה העניין, בבסיס האריתמטיקה של פיתגורס עומד מספר שקשה להגיד שהוא הרמוני – 2√.זו הייתה מכה קשה לתיאוריה של המספר כ-arche.
נפש – psyche
הכת הפיתגוראית מבטיחה גאולה אישית. החסיד שישמור על כל המצוות ועשה מה שיאמר לו יגאל. יגאל ממה?
התפיסה היוונית-הומרית לנפש, אומרת שהנפש היא צל חיוור של הגוף, וכשאתה מת הנפש הולכת להאדס (השאול) ושם היא מאוד אומללה וחסרת כח (באסה). עשן. צל. נשיפה (מקור המילה psyche).
התפיסה הדיוניסית לעומתה, אומרת כי בנפש יש משהו אלוהי, ניצוץ, (או שהיא בעצמה אלוהית) שמתבטא בנצחיות שלה. הקיום הגופני של הנפש זה המצב הירוד ביותר שלה. במצב האידיאלי שלה זה להיות משוחררת. אך יש מערכת קוסמית של שכר ועונש שמגלגלת נשמות בין גופים. לפי התפיסה הדיוניסית נפש שתנהג כמו שצריך תטהר ותתקרב יותר לשחרור מהגוף.
הערת אגב: הכת האורפית (אורפאוס – דמות שלא ידוע אם הייתה קיימת) כללה טקסים של 'הכנסה בסוד'. בשיא של טקס אקסטזיונאלי זה מגלים לך את סוד האלוהות. השיא זה, הקרוי תיאוריה, חושפים בפניך משהו שמקדם את נפשך למצב טוב יותר (באותה מערכת חוקים קוסמית).
אומר פיתגורס: “כל הדברים החיים הם מסוג דומה (או זהה)” כלומר, יש קשר בין כל הדברים החיים, ולכן הם יכולים להתגלגל האחד לשני.
"אם תחיה באופן מסוים, שיבהיר/יגדיל בך את השיתוף לכל הדברים החיים ואת השיתוף לכל הטבע כולו, אז הנפש שלך תהיה במצב טהור יותר".
מושגים שפיתגורס הכניס לפילוסופיה:
קוסמוס – בזמנו של פיתגורס אין משמעותו עולם, אלא סדר (וגם קישוט).
לוגוס – יחס (יחס מתמטי).
העולם כולו הוא קוסמי, הוא מסודר. יש בו סדר. ובנפש האנושית יש הרבה אי סדר. על מנת להחזיר לנפשך את הדמיון והשיקוף של העולם (המסודר), אתה צריך לסדר את הנפש. להפכה לקוסמית, כמו הטבע.
איך עושים זאת? קודם כל – תיאוריה. גלה את הסדר הנסתר, ע"י עיון. את הסוד של הסדר הקוסמי אתה מגלה (כדי לטהר את נפשך) ע"י עיון, ע"י התבוננות (פנימית, קוסמית, מתמטית, אסטרונומית וכו').
ניתן לקרוא לזאת פילוסופיה – אהבת החכמה. פילוסוף עסוק בתיאוריה, הוא אוהב לוגוס, הוא משיג קוסמוס. כתוצאה מכך הוא מגיע למצב האנושי הגבוה ביותר. הוא משיג את היסוד האלוהי בנפש שלו ומטהר אותה.
דבר נוסף שיש לקחת מפיתגורס – הפילוסופיה היא לא מקצוע, היא דרך חיים. הפילוסוף הוא מי שכל חייו מוקדשים למשהו. אצל פיתגורס זה מאוד אישי (גאולה אישית)
הרעיון של פיתגורס הוא שהחכמה היא אידיאל שאתה צריך לשאוף אליו ולאהוב אותו כל הזמן, ושהחכמה משפיע על כל מה שאתה עושה, ולכן הפילוסופיה דורשת כינון של מוסדות (כמו הכת הפיתגוראית) שתאפשר להם לעסוק בפילוסופיה.
