הגדרת האתיקה

מה מייחד את האתיקה מהענפים האחרים של הפילוסופיה?

הבחנה בין ערכים values ועובדות facts.

עובדות- כיצד בני האדם עסקו, המצוי. האתיקה עוסקת בראוי, הערכה- חקיקה, שיפוט, כל הפעולות הנורמטיביות שבהן מתייחסים אל העולם לא כפי שהוא אלא כפי שהיה ראוי שיהיה. צריכים למקם את האתיקה בצד של הערכים ולא של העובדות. למרות שהדעת מקבלת כי יש אפשרות להבדיל בין ערכים לעובדות, נראה כי קשה לעשות זאת לעיתים ויש שיגידו שבמקרים מסוימים לא ניתן. כמעט בכל מצב אנו באים עם הנחות יסוד מוקדמות. עובדות הן לא לגמרי טהורות, הרבה מן הביקורת הפוסט מודרניסטית מתעסקת בעובדה שהמדע שמתיימר להיות חף מכל הנחה קדומה למעשה כבר כולל בעצמו הנחות סמויות כאלו. קל לתקוף את יומרת השווא של המדען שמנסה לתאר עובדות כהווייתן. לדוגמא, פרויד[1], מראים עד כמה מעבודותיו כוללות שוביניזם גברי, הלכות של מעמד בורגני אירופאי. גם כאשר מדברים על ערכים, האם יש דבר כזה ערך טהור? שלא תלוי במציאות? האם מה שטוב לאדם הוא אידיאל שלא שואב את תוקפו מעובדות על טבע האדם והעולם? למרות שמושגים כמו טוב ורע נראים מושגים נורמטיביים טהורים, דווקא החלק המעניין יותר והוא חלק רב של השפה לא מסוגל לעשות את הניתוק הזה. אכזרי, נדיב, נוגע ללב, כולם מושגים שמתארים איש או מעשה אך ברור כי הם כוללים ביקורת מסוימת, לטוב או לרע. אפילו מושגים באתיקה לא ניתן להחשיב כערכיים טהורים.

מי שהסבירה יפה את ההבדל בין ערכים לעובדות זו פילוסופית אנגלייה משנות ה 50 וה- 60 של המאה שעברה אליזבת אנסקום[2] Elizabeth Anscombe– . היא מדמה מצב בו אישה שולחת את בעלה לעשות קניות בצרכניה עם רשימה. מישהו חוקר את הרגלי הצריכה של אותו זוג, ועוקב אחרי הגבר שעושה את הקניות, ועושה רשימה בעצמו. במצב אידיאלי שתי הרשימות צריכות להיות זהות. אלא מה, שתי הרשימות הללו מבטאות שני כיוונים. הרשימה שהאישה עושה היא רשימה נורמטיבית, היא רוצה שהעולם יראה בצורה מסוימת, שיהיו במקרר, ובמטבח מוצרים מסוימים כפי שהיא רואה לנכון. רשימה prescriptive – מרשם. היא יוצאת מרצון האדם כיצד לעצב באיזושהי דרך את העולם. רשימת הבלש היא רשימה הפוכה, רעיונו הוא דסקריפטיבי, אמור להסתכל על העולם, לא לעצב אותו לא לשנות אותו, אלא רק לתאר את הרשימה כפי שהיא, בלי יכולת להשפיע על מה יהיה בסופו של דבר במטבח. לשינוי בכיוון הפעולה, בהיפוך רואה אנסקום את השינוי, כיוון ההתאמה הוא הפוך. המשימה ברשימה הראשונה מתחרשת אם אנחנו מצליחים להתאים את העולם אל רצוננו, וברשימה השנייה ההצלחה היא אם האדם מצליח להתאים עצמו לעולם. אם הרשימה לא מצליחה, בכיוון הראשון הבעל לא מתנהג כפי שהכתיבו לו, העולם לא מתנהג כפי שרוצים. ובכיוון ההפוך הבלש לא תאר את העולם כפי שצריך. כיוון ההתאמה הוא גם ההסבר לכישלון ההתאמה.

דו המשמעות של המילה חוק מגלמת את השוני הזה- חוק טבע מול חוק אנושי, חוק מוסדי. חוקי הטבע מתאימים את עצמם למציאות עצמה, הם מתארים את המציאות. אם לא נמצא התאמה בין חוק פיסיקלי לבין המציאות כפי שהיא מתרחשת, נאמר שהחוק לא טוב.  לעומת זאת אם אנשים מפרים לדוגמא את חוקי התנועה, האשם תלוי באדם, לא נשנה את החוק אלא נשאף לשנות את התנהגות האדם. רק חוק נורמטיבי אפשר להפר בכוונה, שום תופעה טבעית לא מפירה חוק טבע, החוק דורש חידוש.

המקרה המובהק והפשוט ביותר של נורמות הן חוקי משפט המבוססות על חוקים וכללים שמנוסחים באופן מפורש. אנו נבחן את הנורמות האתיות, שאינן פורמאליות, שלא תמיד מנוסחות באופן מובהק. הבדל נוסף הוא שלנורמות האתיות אין מערכת של שיפוט ובוודאי לא של ענישה. אנו יכולים לגנות, לסלוד, להחרים, אבל במקרה של הפרת הבטחה לא יכולים לדוגמא להפעיל מערכת אכיפה וענישה.

תורת המידות והמדינה – סיכום

[1] זיגמונד פרויד (בגרמנית: Sigmund Freud; נולד כזיגיסמונד שלמה פרויד) (6 במאי 1856 – 23 בספטמבר 1939) היה חוקר ,נוירולוג ופסיכיאטר אוסטרי יהודי, יליד צ'כיה, אבי הפסיכולוגיה המודרנית והוגה הפסיכואנליזה, מהמדענים הבולטים במאה העשרים. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. כמי שלמד רפואה, ובא מן העולם המדעי, ניגש פרויד אל הנפש כשם שניגש הביולוג אל התא, החיה או החומר אותו הוא חוקר. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי.

[2] ג.א.מ. אנסקום (אנגלית G.E.M. Anscombe) (נולדה ב-18 במרץ 1919 – 5 בינואר 2000) פילוסופיה אנליטית בריטית. סיימה את לימודי התואר הראשון באוקספורד, שם המירה את דתה לקתולית,  והמשיכה ללימודים בקימברדיג'. הייתה מתלמידותיו הבולטות של לודוויג ויטגנשטיין והפכה לפרשנית המובילה בפילוסופיה של ויטגנשטיין. עבודותיה הפילוסופיות הן בתחום פילוסופיית הרוח, פילוסופיית הפעולה, הפילוסופיה של הלוגיקה, סמיוטיקה, הפילוסופיה של השפה, תאולוגיה ואתיקה. מאמרה, משנת 1958, שכותרתו "פילוסופיה מודרנית של המוסר" הציג לראשונה את המונח ה"תוצאתיות" (consequentialism) לשיח האנגלי. מאמרה זה ומאמרים שבאו בעקבותיו היו מן המשפיעים ביותר בתחום השיח המודרני בתורת המידות (virtue ethics).