הדיון התיאורטי העכשווי אודות המרחב הציבורי חב חוב גדול ביותר למשנתו של יורגן הברמאס וספרו "הטרנספורמציה המבנית של הספרה הציבורית – חקירה בקטגוריה של החברה הבורגנית" ("The Structural Transformation of the Public Sphere").
המושג של "המרחב הציבורי" על פי הברמאס הוא אתר מרחבי-חברתי שבו מנוסחות, מופצות ונידונות משמעויות שבו מכונן הגוף שנקרא "הציבור". עבודתו של הברמאס על המרחב החברתי נחשבת לבסיס המכונן של מרבית התיאוריות אודות המרחב הציבורי.
את המרחב הציבורי הבורגני, מושג שהציע הברמאס, הוא מרחב ציבורי שבו אנשים פרטיים מתאספים לכדי ציבור. המרחב הציבורי הבורגני מחייב את הרשויות להיכנס לדיון עם הציבור אודות חוקים כלליים המווסתים את תחום חייהם הפרטי של האזרחים אך כאלו שהם רלוונטיים מבחינה ציבורית לתחום הכלכלי של מסחר ועבודה.
הברמאס מציג ניתוח היסטורי וסוציולוגי של עליית ונפילתו של המרחב הציבורי הבורגני המבוסס על דיון רציונלי וביקורתי. לשיטתו של הברמאס, בשל נסיבות היסטוריות מסוימות, חברה אזרחית חדשה עלתה במהלך המאה ה-18. החברה הזו הונעה מצורך לפתוח אזורים מסחריים שבהם חדשות ונושאים של עניין משותף לכל יוכלו לנוע באופן חופשי. הגורמים לשינויים האלו של המרחב הציבורי הם לפי הברמאס עלייה בשיעורי יודעי קרוא וכתוב, נגישות לספרות וכן סוג חדש של עיתונאות ביקורתית שהייתה תחום נפרד ועצמאי מרשויות המשטר. הברמאס גורס כי בהתנגשות בין הבורגנים החדשים התנגשו עם הפרקטיקה הביורוקרטית הישנה והחליפו בהדרגה את המרחב הציבורי שבו כוחו של השליט רק ייוצג בפני הציבור למרחב ציבורי שבו סמכותה של המדינה מפוקחת על ידי שיח ביקורתי ומודע של אזרחים.
במחקרו ההיסטורי, הברמאס מציע על שלושה "קריטריונים ממסדיים" בתור המבשרים של היווצרות המרחב הציבורי החדש. זירות שיח, כמו בתי הקפה של אנגליה או הסלונים של צרפת, לדעת הברמאס, אולי היו שונות בגודלם, הרכבם וסגנונם, אך בכל מקום שבו הן התקיימו היו להם כמה קריטריונים ממסדיים משותפים:
חוסר חשיבותו של המעמד – לפי הברמאס, המרחב הציבורי החדש לא טען לשוויון מעמדי, אלא פשוט התעלם כליל מהנושא המעמדי. לדעת הברמאס רעיון זה לא ייושם במלואו, אך הוא כן שימש כאידאל מנחה.
תחום של עניין משותף – הדיון במסגרת המרחב הציבורי החדש הניח כי נושאים שעד כה לא נטו לדבר עליהם הם מושא ראוי לדיון. תחום ה"עניין המשותף" היה לפנים נחלתם של הכנסייה ושל המדינה החל לקבל את משמעותו ופרשנותו מידי האנשים.
הכללה – אתר שבו מתקיים "אבטיפוס" של מרחב ציבורי בורגני אינו יכול באמת להיות סגור ומבודד, שכן הוא תמיד כולל אנשים חדשים ואינטרקאציות עם גופים אחרים, ובו כל אחד יכול עקרונית, במידה והוא מסוגל לדבר לעניין, לבטא את עצמו. נושאים הפכו ל"כלליים" לא רק במשמעות שלהם אלא גם במידת הנגישות אליהם, בכדי שזה יהיה באמת מרחב ציבורי כל אחד צריך להיות מסוגל לקחת בו חלק פעיל. מרחב ציבורי כזה אינו מזהה את עצמו עם הציבור, אלא רק מבקש להעניק לו פתחון פה וקול.
לטענתו של הברמאס החברה הבורגנית טיפחה וקידמה את הקריטריונים הללו. המרחב הציבורי היה מבוסס היטב באתרים שונים ובהם בתי קפה וסלונים, אזורים של החברה שבהם אנשים יכלו להתאסף ולדון בנושאים שנוגעים להם. בתי הקפה הבריטים של המאה ה-18 וה-19 הפכו לאתרים של ביקורת אמנותית וספרותית שמאוחר יותר התרחבו והחלו לראות גם בנושאים פוליטיים וכלכליים כנושאים הראויים לדיון.
עלייתו של המרחב הציבורי הבורגני זכתה לתמיכה רבה במאה ה-18 על ידי הדמוקרטיה הליברלית שאפשרה גישה למשאבים בעבור מעמד פוליטי חדש ולבסס מוסדות כמו הוצאות לאור, עיתוני חדשות ופורומים של דיונים, ולטענת הברמאס העיתונות הדמוקרטית הייתה כלי מתווך חשוב בתהליך זה. המאפיין העיקרי של המרחב הציבורי היה ההפרדה מכוחם של הן הכנסייה והן המשטר הודות לגישה שניתנה לציבור למגוון משאבים, גם כלכליים וגם חברתיים.
השינוי הזה נבע בין היתר, על פי הברמאס, מדחף הצרכני שחדר אל תוך החברה, שהחלה לדאוג יותר לגבי צריכה מאשר לגבי פעולה פוליטית, וכן המוטיבציה הקפיטליסטית של תקשורת ההמונים. לפתע הפכה התקשורת לכלי בידי כוחות פוליטיים, ומדיום לפרסום ולא מדיום שבו אנשים יכלו לקבל מידע לגבי נושאים פוליטיים.
המרחב הציבורי החופשי מכוחות הכלכלה והמדינה נהרס, טוען הברמאס, בידי אותם כוחות שיצרו אותו. צמיחתה של הכלכלה הקפיטליסטית הובילה לחלוקת עושר בלי שוויונית, ובכך הרחיבה את הקיטוב הפוליטי במדינות המערב. התוצאה הייתה גישה מוגבלת למרחב הציבורי ושליטה פוליטית על המרחב הציבורי שהייתה הכרחית בכדי שכוחות קפיטליסטיים מודרנים יוכלו לתפקד במסגרתה של כלכלה מבוססת תחרות.
כך עלה לפי הברמאס סוג חדש של כוח, כוח תקשורתי, ששימש ככלי של מניפולציה. המרחב הציבורי נשלט על ידי המדיה והתפתח לכדי זירה החשופה לכוח הנלחם על שליטה בתקשורת ועל הכוח שיש לה על המרחב הציבורי.
ראה גם:
סיכום מאמר: “הספרה הוירטואלית: האינטרנט כמרחב ציבורי\ פפצ'ריסי
