ישנו הבדל מהותי בין קולוניאליזם שכלל התיישבות לבנה לבין כזה שלא. בהמשך לתשובה לשאלה 1, נוכחותם של מתיישבים לבנים הוסיפה למצב הקולוניאליסטי כוח משמעותי בעל אינטרסים בטווח רחב של מישורים (כלכלה, פוליטיקה, חברה, גיאוגרפיה) העומדים בסתירה לאינטרסים של התושבים המקומיים. הכוח הרב וההשפעה של המתיישבים הלבנים, שאפשרו לקולם להיות מכריע למרות היותם מיעוט באוכלוסייה, נבעו מהגזענות שעמדה ביסוד הקולוניאליזם והעניקה ליוצאי אירופה זכויות יתר ניכרות על פני התושבים המקומיים. הגזענות יצרה את האפליה שהיטיבה עם המתיישבים הלבנים, ולפיכך היה לאלו אינטרס מובהק לשמר אותה ואת נגזרותיה בפועל, מה שהוליך לפגיעה חריפה יותר באפריקאים בכמעט כל אספקט בהשוואה למדינות בהן לא הייתה התיישבות לבנה.
כהשפעה ראשונה ניתן להציג את צורת השלטון ומתכונתו. שלטון עקיף לפי המודל הבריטי לא היה אפשרי במקום בו הייתה התיישבות לבנה משום שלא ניתן לצפות מאירופים לחיות תחת מוסדות מסורתיים. כך בקניה, המשטר הקולוניאלי בדרגים הבכירים ודרגי הביניים היה כל כולו בריטי ולמסורת המקומית כמעט ולא הייתה השפעה על צורת השלטון. זאת לעומת שכנתה של קניה, אוגנדה, שהייתה אף היא תחת שלטון בריטי אך ללא הגירה לבנה ושזכתה לשימור כמעט מלא של מוסדות וסמכויות ממלכת בוגנדה. גם באלג'יריה ניתן לראות שהיו אלו המתיישבים שהצליחו לאלץ את צרפת לכונן שלטון ישיר לאחר כיבוש הארץ. דרום אפריקה מהווה דוגמא קיצונית כאשר בפתרון הסכסוך בין הבריטים לבורים נשכחו לגמרי האינטרסים של התושבים השחורים והתוצאה הייתה שלטון על טהרת האדם הלבן בלבד. חשוב לציין כי גם כאשר נשמרו מוסדות השלטון המסורתי במדינות בהן הייתה התיישבות לבנה, כמו תוניסיה ומרוקו, לא חלו החוקים המקומיים על המהגרים הלבנים שצייתו לחוקים הצרפתיים.
מצבם של הנשלטים במדינות בהן הייתה התיישבות לבנה היה אף הוא, לפחות באספקטים מסוימים, גרוע יותר מאשר במדינות ללא התיישבות, וזאת בשל האפליה ממנה סבלו. אפליה היא בהכרח מושג יחסי והיא יכולה להתרחש רק כאשר ישנם שני גורמים מובחנים וכך ניתן להעדיף אחד על פני השני. התושבים השחורים במדינות ההתיישבות הופלו ביחס ללבנים, אלמלא היו לבנים, למעשה לא יכולה הייתה להיות אפליה. כך למשל באפרטהייד בדרום-אפריקה, שכן "הפרדה" (אפרטהייד) אינה יכולה להתרחש במצב של חברה הומוגנית וללא קריטריון מבחין שלפיו ניתן להפריד. האפליה פגעה בתושבים השחורים במגוון תחומים כגון נגישות לשירותים וחופש תנועה אך אולי המאפיין החשוב בה הוא חלוקת המשאבים, בעיקר הקרקעות, כאשר הן בקניה, הן באלג'יריה והן בדרום-אפריקה התרחשה הפקעה של קרקעות מידי שחורים ומסירתן לידי מתיישבים לבנים. ההפקעה שירתה אינטרס לבן כפול וכך היוותה גם פגיעה כפולה בשחורים, משום שמחד העניקה שטחים נרחבים ופוריים למתיישבים ומאידך יצרה מצב של מאסות גדולות של עקורים וחסרי פרנסה ששימשו כוח עבודה נוח לניצול.
בכל הנוגע לתהליכי דה-קולוניזציה היה היישוב הלבן תמיד גורם מעכב ומחשק בכל מהלך של חתירה לרפורמה או לעצמאות. זאת משום שכל צעד בכיוון שיפור מצבם של האפריקאים משמעו פגיעה וקיצוץ בזכויות היתר של הלבנים, ואילו לסיום השלטון הזר יכולות להיות השפעות קטסטרופליות עליהם. כך למשל בקניה בסוף שנות הארבעים ותחילת החמישים כאשר המתיישבים הלבנים הפעילו את כל כוחם והשפעתם בכדי למנוע ממאמצי "האיחוד האפריקאי של קניה" לשאת פירות. אומנם היו מרכיבים נוספים למשוואה, אך ייתכן שהעובדה כי שיעור המתיישבים הלבנים באלג'יריה היה גובה בהשוואה למרוקו ותוניסיה יכולה לסייע במתן הסבר לכך שזו הראשונה הייתה האחרונה במדינות המגרב שזכתה בעצמאות ולכך שהמהלך היה הכי פחות "חלק" ולווה בשפיכות דמים מרובה. ניתן לראות כי ברבות מהמדינות בהן הייתה התיישבות אירופית ובניהן קניה, דרום-אפריקה, אלג'יריה, מוזמביק ואנגולה, היה תהליך המעבר לעצמאות כרוך באלימות ושפיכות דמים. ניתן להציע הסבר לפיו היותם של המתיישבים הלבנים גורם שמרני מלכתחילה וריאקציוני מרגע שתהליכים החלו לנוע, גורם שעיכב והתנגד לכל תהליך של רפורמה ועצמאות, היה מה שמנע מהמאבק האפריקאי להגיע לכדי הגשמה בפסים לא-אלימים. כאשר המאבק הלא-אלים הגיע למבוי סתום הברירה היחידה שנותרה בפני האפריקאים הייתה התמרדות אלימה.
לסיכום, הקולוניאליזם בכל מדינה ותחת כל מדינה (למעט, בחלק מהמישורים, דרום אפריקה העצמאית) חלק מאפיינים דומים ותהליכים פחות או יותר מקבילים בדרך לעצמאות והיה ביסודו ומהותו הבסיסיים ביותר זהה, דהיינו שלטון זר ונצלני. אלא שבמדינות שבהן הייתה התיישבות לבנה היו מספר מאפיינים ייחודיים או פרמטרים שהקצינו בשל הנוכחות האזרחית (להבדיל מצבאית או שלטונית) הזרה. המתיישבים הלבנים היוו קבוצת כוח משמעותית שהשפעתה עולה לאין שיעור על חלקה באוכלוסייה ושהסיטה את המציאות וההתפתחויות ההיסטוריות בכיוונה בכך שהשפיעה, כפי שציינתי, על מאפייני ודרך השלטון הקולוניאלי בכך שכפו שלטון ישיר, על מצבם של האפריקאים דרך יצירת אפליה כגון גזל קרקעות, ולבסוף היוו גורם לחץ על הממשלות האירופאיות (או המקומית במקרה של דרא"פ) שעיכב כל רפורמציה או תנועה לקראת עצמאות.
