נקודה נוספת שליבס מדברת עליה במבוא היא שחסר מחקר על תרבות פופולארית. מחקרים שמנסים לדון בתרבות פופולארית כמעט ולא נמצאים בתרבות החברה. מדוע?
ליבס מונה שלוש סיבות לסיבה מדוע אין מחקרי תרבות פופולרית:
- הגדרת התרבות
- מתודולוגיה
- השפעת התרבות
- הגדרת התרבות – ליבס מדברת קודם כל על ההגדרה של 'תרבות'. אין הסכמה בי החוקרים לגבי הגדרת התרבות, מהי תרבות? מחד, יש המגדירים את התרבות באופן קלאסי ואומרים שתרבות היא מיטב הטקסטים הקנוניים, שאלו הדברים הנחשבים ביותר לתרבות ומגדירים אותה. למשל, שיקספיר. כל מיני טקסטים שמישהו הגדיר אותם כקנוניים, כמשהו מאוד מרכזי, מייסד, מכונן, ואלו נחשבים לתרבות. הגדרה אחרת, המתחברת לגירץ, טוענת באופן יותר כוללני ואומרת שתרבות היא כל מעשה ידי אדם. כל מה שאנשים עושים, מדברים, מתנהגים – הכל נחשב תרבות. ולכן, הרבה מאוד אלמנטים של תרבות אינם נתפשים כחשובים אלא כפנאי, כמשהו רדוד ושטחי. מאידך, משמעות נוספת לאי הבחנה בהגדרה, החברה המערבית מאוד מתמקדת באינדיווידואלי, בפרטים ומחקר תרבות פופולארית מתמקד יותר בחברה ובמאקרו ולכן לא היה מקובל לחקור אותו.
- מתודולוגיה – רוב המחקר, עד לשנים האחרונות – לגישה התרבותי, היה כמותני. הרבה יותר מדעי. מחקר הבודק קשר בין משתנים. אופן מחקר כזה אינו מתאים למחקר תרבותי. אין שום משמעות לקשר בין משתנים. יש תהליך, יש התהוות, יש התנהגות – אלו דברים איכותניים, ולא היו כלים לבחון תרבות פופולארית. לא ידעו איך לבדוק תופעות ולאפיין טקס חברתי בתרבות כלשהי. כלומר, לא היתה להם המתודולוגיה המתאימה.
- השפעת התרבות – סיבה זו נובעת מהתפיסה כי תרבות פופולארית לא ראויה ולא מרכזית כדי להשפיע על התרבות.היו חששות ותפיסות שליליות כלפי התרבות הפופולארית, כלפי תכנים עממיים. היה חשש מההשפעה שלהם על החברה.
חזרה אל: תקשורת כתרבות
