החקיקה במדינת ישראל כביטוי למדינה יהודית

החקיקה במדינת ישראל כביטוי למדינה יהודית

את החוקים המבטאים את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אפשר לחלק לשלוש קטגוריות:  חוקים בעלי אופי לאומי,  חוקים בעלי אופי דתי וחוקים בעלי אופי תרבותי (מורשת).

חוקים בעלי אופי לאומי:

–         החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, 1950: החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ומשתפי פעולה עם הנאצים בעוון פשעיהם נגד היהודי בתקופת גרמניה הנאצית

–         חוק השבות, 1950:  חוק השבות מעניק לכל יהודי  בעולם את הזכות לעלות לארץ,  וכמו כן גם לבן זוגו, לילדו ולנכדו והוא מבטיח לכל יהודי את הזכות לאזרחות ישראלית.

–         חוק האזרחות,  1952:  מעניק אזרחות ישראלית לכל מי שזכאי לה על פי חוק השבות וכמו כן מגדיר את התנאים המאפשרים ללא-יהודי לקבל אזרחות ישראלית.

–         חוק יסוד מקרקעי ישראל, 1960: מקרקעי ישראל הם אדמות המדינה הכוללות כ-%90

מקרקעות ארץ ישראל.  קרקעות אלו כוללות בין היתר גם את אדמות קק"ל.  חוק יסוד מקרקעי ישראל קובע שהקרקעות האלו אינן ניתנות למכירה אלא לחכירה בלבד, וכי אין להחכיר אדמות קק"ל ללא-יהודים (ולפיכך נטען כי החוק הזה הוא גזעני)

חוקים בעלי אופי דתי:

–         חוק שעות העבודה והמנוחה, 1951:  החוק מגדיר יום מנוחה שבועי – ליהודים

השבת ולמוסלמים יום ראשון או שישי. החוק אוסר על העסקת עובד ביום המנוחה וכן אוסר

על בעלי עסק לעבוד ביום זה, אלא אם כן הוא מקבל אישור מיוחד של שר העבודה.

–         חוק איסור גידול חזיר, 1962:  החוק אוסר על גידול חזירים על אדמת ארץ ישראל,  להוציא

אזורים שבהם ישנו רוב לאוכלוסייה לא יהודית.

–         חוק חג המצות, 1986:  החוק מתייחב לחג הפסח ואוסר על חנויות להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי החג

חוקים בעלי אופי תרבותי או חוקים בעלי מאפיינים משולבים:

–         חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית, 1953 – חוק לאומי ותרבותי: זהו למעשה הסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית.  החוק מגדיר את התפקידים של ההנהלה הציונית ואת אופי שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית.  החוק תקף גם לגבי הסוכנות היהודית.

–         חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 1959 – חוק תרבותי ויהודי: החוק קובע שיום כ"ז בניסן

יוקדש בכל שנה בשנה לציון זכר השואה וזכר מעשי הגבורה והמרד בתקופת מלחמת העולם השנייה.

–         חוק רשות השידור, 1965 – חוק תרבותי:  בחוק רשות השידו נקבע מהן המטרות של השידור הציבורי.  אחת מהמטרות  היא לחזק את הקשר בין היהודים בישראל למורשתם היהודית.

–         חוק יסודות המשפט,  1980 – חוק לאומי ותרבותי:  החוק קובע כי כל בעיה משפטית שאינה מוצאת מענה בחוקים הקיימים תוכרע על פי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

ראו גם: חוקים המאפיינים את ישראל כמדינה יהודית

חזרה אל: מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

סיכומים באזרחות לבגרות

יהדות ותרבות המחלוקת

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

לכל הסיכומים באזרחות

עוד דברים מעניינים: