קיימות שלוש קבוצות של חוקים בעלי אופי יהודי במדינת ישראל הלוקחים חלק במאפייניה של ישראל כמדינה יהודית.
חוקים הנותנים ביטוי לדת היהודית :מטרתם לטפח את הקשר של העם היהודי לדת ולמסורת
חוק שיפוט בתי דין רבניים :קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם. נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה. (החל מ-2010המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת, אך כל מי שיהודי עדיין מחויב להתחתן ולהתגרש דרך הרבנות, למרות תנועות רבות המתנגדות לכך)
חוק שעות עבודה ומנוחה : החוק מגדיר את שעות העבודה וימי העבודה והמנוחה במשק. ליהודים נקבעו
השבת והחגים כימי מנוחה רשמיים על פי המסורת היהודית. ליהודים השבת כיום השבתון השבועי ("ושבתת בו מכל מלאכה"), למוסלמים יום ששי ולנוצרים יום ראשון. אין להעסיק עובד בימים אלו, אלא עפ"י היתר של שר העבודה, ואין להפלות בקבלת עובדים שומרי מצוות.
חוק חג המצות: אוסר על בעלי עסקים יהודיים הצגת ומכירת מוצרי חמץ ברשות הרבים בישובים יהודיים במהלך חג הפסח. החוק אינו אוסר אכילת חמץ. החוק לא חל על אוכלוסיה לא יהודית.
חוק איסור גידול חזיר: אוסר גידול חזיר באזורים יהודיים ומוסלמים בישראל. החוק מסמל על פי ההלכה היהודית הסתייגות מגידול בעלי חיים טמאים על אדמת הקודש. החוק אינו אוסר על אכילת חזיר או גידול חיות לא כשרות אחרות.
חוקים הנותנים ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית: מטרתם לטפח תרבות וערכים יהודיים לאזרחים
חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה: קובע את יום כ"ז בניסן כיום זיכרון שנתי להתייחדות עם הנספים ולציין מאבק העם היהודי בשואה. החוק נועד לשמר את מורשתו של העם היהודי ששרד בשואה בבחינת לזכור ולא לשכוח.
חוק רשות השידור: קובע את יעדיו של השידור הציבורי בישראל, ביניהם חיזוק זהותה הציונית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וחיזוק הקשר עם היהדות והמורשת היהודית. הרשות מחוייבת להגיש תוכניות ברוח המורשת לקראת ימי שישי, שבת והחגים.
חוק יסודות המשפט: מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי "עקרונות החרות, הצדק והיושר שבמורשת ישראל" (המתבססים על המשפט העברי) במקרים בהם אין חקיקה ראשית או חקיקה שיפוטית אחרת המתייחסת למקרה.
חוק חינוך ממלכתי: החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל, ביניהם לימוד מורשת ישראל, המסורת והתרבות היהודית, תןלדות העם היהודי ואהבת הארץ בנוסף לחינוך לאהבת כל אדם, לנאמנות למדינה,לערכים דמוקרטיים.
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: קובע שלמדינת ישראל הסמכות לשפוט נאצים ועוזריהם על מעשיהם בשם העם היהודי על מעשים שעשו לפני קום המדינה לאנשים שלא היו אזרחיה. החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעיהם.
חוקים יהודיים הנותנים ביטוי ללאום היהודי: מטרתם להבטיח רוב יהודי
חוק השבות וחוק האזרחות: חוק השבות קובע את זכותו של כל יהודי הרוצה בכך לעלות למדינת ישראל. זכות זו ניתנת גם לבן זוג לבן ולנכד ולבני זוגם. מתוקף זכות זו ניתנת אזרחות על פי חוק האזרחות. חוק האזרחות קובע את התנאים לקבלת אזרחות ישראלית עבור יהודים ולא יהודים – מכח חוק השבות, מכוח ישיבה בארץ, מכח לידה, מכח לידה וישיבה, מכח התאזרחות או הענקה.
חוק יסוד מקרקעי ישראל : קובע כי אדמות המדינה (כוללות את אדמות הקק"ל)ניתנות לחכירה בלבד ולא
למכירה, וכי אדמות קק"ל יוחכרו ליהודים בלבד. החוק נועד לשמירה על אדמות הקק"ל שנקנו במהלך השנים בידי
יהודים למען פיתוח התיישבות יהודית (החוק ודרכי יישומו נתונים במחלוקת ציבורית ובשנים האחרונות חלו כמה
שינויים בצורת יישומו).
ראו גם: חקיקה כמבטאת את אופיה היהודי של ישראל.
חזרה אל: סיכומים באזרחות לבגרות
