מפלגות ואמון הציבור (רקע ומטרות)/אפרים יער-יוכטמן
במשטרים דמוקרטיים ניתן לומר כי המפלגות הנם החוליה המקשרת בין האזרחים לשלטון. ניתן לראות זאת בתקופות שלפני הבחירות כשהמפלגות נלחמות על קולות הציבור. ישנה דעה האומרת כי כוח השפעתן של המפלגות על החברה הישראלית הלך וגבר במהלך השנים האחרונות מכיוון שחשיבותן של ההכרעות וגודל חילוקי הדעות בין המפלגות האידיאולוגיות גדל משמעותית, כמו האם לתת שטחים ולנהל תהליך שלום עם הערבים וכד'. ולעומתה ישנה דעה הפוכה וזו טוענת כי בראיה היסטורית דווקא נחלש מעמדן והשפעתן של המפלגות, ניתן לראות זאת ברמת מעורבותן בענייני היום יום של החברה, בעבר עוצמתן הייתה רבה בהרבה. ככל שגופים פרטיים התחזקו כך כוחם של הגופים המדיניים הלך ונחלש. ובכל זאת יש יוצאים מן הכלל, ראו את ש"ס והשפעותיה הנרחבות בסקטור שלה.
נשאלת השאלה האם שיטת הבחירות החדשה השפיעה על אמון הציבור במפלגות?
בבחירות הישירות לראשות הממשלה ניתן למצוא כי הציבור חופשי כעת להצביע למפלגה הקרובה ללבו מבלי לחשוש שקולו יאבד באם המפלגה לא תצלח אל הכנסת, או לא תזכה לכוח השפעה. הוא יודע שבוחר בנפרד את ראש הממשלה ובנפרד את המפלגה.
אך אפשר, כי מכיוון שהמפלגות ממשיכות בהרגליהן להתמקח ולסגור הסכמים שאינם תמיד כשרים, יחזור הציבור לחוסר האמון שהביא לשינוי הבחירות מלכתחילה, ושוב יאבדו המפלגות את משמעותן בעבורו.
ע"פ סקרי דעת קהל נמצא כי בשנים 94 95 ו-96 אמון הציבור במפלגות היא נמוכה ביותר, 41% "נכשל", מגמה זו נמשכה גם לאחר הבחירות. אולם מעמדן של הכנסת והממשלה התחזק לאחר הבחירות.
הסיבות:
הכנסת והממשלה הנם גופים אשר שייכים לכלל העם, בעוד שהמפלגות כשמן מפלוגות ומייצגות את הפילוג בדעות. את הדעה הזו מחזקים הנתונים העומדים על 85% ו-90% עבור בהמ"ש העליון ועבור צה"ל, גופים המסמלים על האחדות בחברה. בסקר שערך מרכז שטינמץ נמצא כי רוב הציבור מעוניין במפלגת אחדות, בעיקר בקרב מצביעי המפלגות הגדולות (שני שלישים). הכנסת והממשלה נמצאות במצב ביניים מבחינת אמון הציבור וזאת מכיוון שמייצגות בעבורו גוף ממלכתי אך גם נגזר מפלגתי.
הסבר נוסף לסלידת הציבור מהמפלגות הוא התרבות הפוליטית שייצרו. אצל המפלגות הגדולות ובוחריהן ישנו רצון למפלגת אחדות מכיוון שכך נפתרים מהתלות במפלגות הקטנות, ויכולים להתרכז בעניינים הלאומיים והכלל חברתיים, להבדיל מהנושאים הסקטוריאליים אליהן מושכות המפלגות הקטנות.
סיבה נוספת היא "דואליות מובנית", המפלגות טוענות כי מטרותיהן הן בעבור כלל הציבור, ואולם כולן פועלות גם ע"פ האינטרסים של הבוחרים שלהן. בעיה זו היא בעיקר של המפלגות הגדולות המעוניינות לשכנע את מירב הבוחרים כי פועלות למען כלל האומה, ויחד עם זאת צריכות לפעול עבור הציבור הספציפי שבוחר בהן. המפלגות הקטנות נתפסות כשנואות ופוגעות באחדות הלאומית, בעלות השקפה צרה וקיצונית. ולבסוף כולן יחד הגדולות והקטנות נכנסות לבוץ הפוליטי יחדיו, התוצאה של התהליכים השונים דומה, המפלגות אינן זוכות לאמון.
בשנת 95 'רצח רבין' הייתה יריבות חדה בין הימין לשמאל, הקרע בין המחנות הועמק ובבחירות של 96 התחזק הימין מאוד לאחר שטען כי "ממשלת השמאל" נשענה על הרוב הערבי.
בסקר שנערך לא הייתה משמעות למין הבוחר על סוג בחירתו. עמדות הנשים והגברים זהות מבחינה סטטיסטית. להשפעת הגיל אין משמעות מכיוון שנמצאת רק בקצוות והנה תופעה מצומצמת ביותר (האמון של שכבות אלו באוכלוסייה גבוה יותר). השפעת המוצא והדור, המזרחיים נוטים לתת יותר אמון מאשר האשכנזים וכך גם בני הדור הראשון מאשר השני, מכאן שהמזרחי מהדור הראשון ייתן את האמון הרב ביותר (47.1%) והאשכנזי מהדור השני ייתן את האמון המועט ביותר (34%). כמו כן ילידי הארץ דמו בעמדותיהם לאשכנזים. לרמת ההשכלה הייתה תרומה שלילית על רמת האמון במפלגות (המשכילים 36.8% לאומת 47.8% של בעלי השכלת תיכון חלקי ומטה). רמת ההכנסה השפיעה באותו אופן כמו ההשכלה (הכנסה נמוכה 44.3% הכנסה גבוהה 35.5%). בנושא הדתיות לא היו הבדלים בין 3 הקב' הגדולות שעמדו על ממוצא 41% (חילוני,מסורתי,דתי). קבוצה אחת קטנה נמצאה "מחוץ למחנה" ואלו הם החרדים עם אמון של 15%! נראה שלגורם 'הציוניות' יש חלק. מר"צ המייצגת את השמאל הקיצוני עם רמת אמון של 32.7%, זוהי רמת אמון נמוכה אך ללא השוואה לחרדים, מר"צ כן היו שותפים פעילים בממשלות, אם מהאופוזיציה ואם מהקואליציה. מבחינת רמת האמון, לתומכי המפלגות הגדולות רמת אמון גבוהה יותר, אפשר להסביר זאת בכך שלתומכיי המפלגות הקטנות הרבה תסכול, שהרי לכל היותר מפלגתם תוכל רק במעט להשפיע.
לסיכום:
ישנו חוסר נחת של הציבור מהמפלגות. רמת האמון נמוכה ביותר בכל דרג אפשרי. אחוז ההצבעה גבוה אך אין זה רלוונטי מכיוון שזו הדרך היחידה במשטר דמוקרטי. כמו כן בשנים האחרונות רבו פעילויות חוץ-מפלגתיות. רמת האמון במפלגות לא השתנתה כמעט בשנים האחרונות ומכאן אפשר לומר שזו תופעה אשר מושרשת בחברה. אך יש לשים לב לגורמים שכן משפיעים, כמו רמת השכלה רמת הכנסה וכן מוצא עדתי.
מפלגות ואמון הציבור (רקע ומטרות)/אפרים יער-יוכטמן
ראה גם: שיטת הבחירות בישראל
