חברה שסועה ואפליית ערביי ישראל –
אין ספק שישראל שייכת לקטגוריה של "חברות שסועות באופן עמוק" משום שהערבים מונים בה למעלה מעשירית האוכלוסייה וההבדלים בין היהודים לערבים הם רבים ומפלגים: הבדלי שפה, תרבות, דת, לאום ואידיאולוגיה. אלה מתווספים, כאמור, להיסטוריה ארוכה של איבה ואלימות. החברה הערבית בישראל חיה בצל הסתירה שבין האופי היהודי ציוני של מדינת ישראל לבין ערכיה הדמוקרטיים. הערבים מודעים לכך שלמרות שהם אזרחי המדינה, לעולם לא יהיו בעלי זכויות מלאות ושוות מפני שאינם יהודים.
כך לדוגמה, הערבים פטורים מן השרות הצבאי. החלטה זו התקבלה בהסכמת שני הצדדים. בעוד מדינת ישראל לא רצתה לגייס אותם מאחר והיו חשודים בחוסר נאמנות ובאיום ביטחוני (הואשמו בהיותם "גייס חמישי"), לא היו ערביי ישראל מעונינים להתגייס כדי שלא ייאלצו להילחם נגד אחיהם הערבים שמעבר לגבול. אלא שעל רקע הפטור מחובת הגיוס נוצר אי שוויון זכויות וחובות שנמשך עד עצם היום הזה. עניין זה מהווה עילה לשלול מהערבים תנאים ומשרות המותנים בביצוע שירות צבאי דוגמת הקיפוח בקצבאות הילדים ובמשכנתאות. [שתי קבוצות של המיעוט הערבי יוצאות מכלל זה ומגויסות לצה"ל: הדרוזים והבדווים. למרות שהדרוזים הם חלק בלתי נפרד מן העם הערבי, המדינה מעניקה להם מעמד דתי נפרד מטילה עליהם חובת גיוס לצה"ל ונוהגת בהם כלא ערבים].
