ז'אנרים בתקשורת- חדשות ואקטואליה- מחקר העיתונאות.
חדשות ואקטואליה:
* ז'אנר- סוג מובחן של טקסט תקשורתי. לדוג': אופרת סבון, חדשות, ריאליטי וכו'.
* חדשות-
1) אינפורמציה חדשה של נושא שמעניינו לציבור הרחב.
2) דיווח על דברים שקרו לאחרונה
3) אינפורמציה שלא הייתה ידועה
4) אינפורמציה שחורגת מזרימה נורמאלית של אירועים, מהשגרה- הפרעה מהצפוי.
5) אינפורמציה שאנשים זקוקים לה כדי להגיע להחלטות רציונאליות בחייהם.
* כתבה- דיווח רחב וסיפורי על אירוע, נושא, אדם וכדומה.
* תחקיר- חשיפה תקשורתית של מידע בעל חשיבות ציבורית, שגופים שלטוניים ציבוריים או כלכליים, ניסו להסתירו.
* ראיון עיתונאי- שיחה בין עיתונאי למרואיין שעיקרה שאלות שמפנה העיתונאי למרואיין כדי לקבל מידע בנושא מסוים, לשם הצגתו לציבור.
* אחד הדברים החשובים שיש לדון בהם שעוסקים בחדשות הוא התפקיד של התקשורת ביחס למציאות. ישנן גישות שונות, כאשר החלוקה הבסיסית ביותר היא בין "הגישה המראה" ל"גישה המעצבת".
לפי הגישה המראה- החדשות הן השתקפות של המציאות, התפקיד של העיתונאי הוא לדווח לציבור באופן מהימן ומדויק על המציאות כפי שהיא באמת, באופן אובייקטיבי ככל שניתן. העבודה העיתונאית מתחלקת לזרמים רבים, והדגם שמשתייך לגישת המראה הוא זרם עיתונאי אובייקטיבי- זרם ששורשיו נעוצים בשלהי המאה ה-19, נושא הדגל של הגישה הוא הניו יורק טיימס, שנתפס כסמל ומופת לעיתונות איכות, כאשר ישנו ממש תקנון אתי ומפורט של מה מותר ומה אסור, לדוג' הבחנה בין news ל- views, בדיקה מפורטת של כל העובדות, כתיבה תוך נטרול הדעות האישיות שלהם, הגינות וביטוי לכל הצדדים וכו'.
לפי גישה מעצבת– התקשורת מעצבת את המציאות, גם כאן ישנם חילוקי דעות- יהיו כאלו שיטענו את הטענה בנימה ביקורתית- שהתקשורת מבנה מציאות במכוון ובמודע: היא מסולפת, עושה יד אחת עם האליטות, ומבנים מציאות שמשרתת את האליטות וכדומה. לעומת זאת, יהיו כאלה שיגידו שהתקשורת לא יכולה ולא צריכה לייצג את המציאות כמו שהיא, התפקיד שהעיתונאי הוא כן להביע את דעתו, לכוון את הציבור. מבחינת הזרם העיתונאי שמייצג את הגישה המעצבת הוא זרם העיתונאות החדשה– זרם שהתפתח בשנות ה-50 של המאה ה-20, כסוג של ביקורת כלפי גישת העולם האובייקטיבית. והם טענו שהעיתונות האובייקטיבית לא מייצגת את המציאות, לא יכולה לייצג את המציאות ולא צריכה לייצג את המציאות כפי שהיא. מתוך זרם העיתונות החדשה התפתחו כמה זרמים:
1. עיתונאות ספרותית- שמאמצת טכניקות שמקובלת בספרות היפה, סופרים ידועים שהפכו להיות עיתונאים.
2. עיתונאות מסנגרת/ פרקליטה- ההפך המוחלט מהזרם האובייקטיבי, היא טוענת שהעיתונאי צריך לנקוט צעד לטובת הצד שאיתו הוא מזדהה.
3. עיתונאות מחתרתית- נותנת ביטוי לדעות קיצוניות בחברה, מבחינת פוליטית, חברתית וכו' שסביר להניח שלא יקבלו ביטוי בעיתונות הקונבנציונאלית.
4. דמוקרטיה בחדר החדשות- מתיימרת להגיע למצב של דמוקרטיה מוחלטת בחדר החדשות, ללא מגבלות, אוטונומיה מלאה של העיתונאים.
5. נגישות של הציבור- עיתונאות ציבורית- שואפת לאפשר לציבור מעורבות, להשמיע את קולו, באמצעות מכתבים למערכת, פינה בעיתון לאזרחים, מאמר למערכת וכו'.
* עיתונאי שומר הסף – עיתונאי שמייצג את הגישה של העיתונות כמראה, את זרם העיתונות האובייקטיבית. העיתונאי רואה את עצמו כמתצפת על המציאות, צופה ניטראלי במציאות המסוקרת. הוא לא אמור להתערב במציאות. לדוג': בעיקר כתבים בניו יורק טיימס.
* עיתונאי פרקליט/ מסנגר – אנטי- תזה לעיתונאי שומר הסף. עיתונאי שהוא מסנגר, מערער על תפקידו של העיתונאי הניטראלי כמתווך של אותה מציאות, עפ"י תפיסה זו העיתונאי משרת את קוראיו בחשיפת האמת המוסתרת, לעיתים קרובות ע"י גורמים אינטרסנטים רבי עוצמה (פוליטיים, כלכליים). העיתונאי המסנגר הוא שותף פעיל במציאות, הוא נוקט צד, נוקט עמדה, חושף אמיתות. לדוג': הסגנון של נתן זהבי, מיקי רוזנטל – חושפים אמיתות ושחיתויות, נוקטים צד.
עיתונאות חדשה –רמה חדשנית שבה הכתב משתף בהרגשתו האישית ויוצא מהגדרת תפקיד בסיסית.
– רוב הכתבים היום משתלבים בין 2 סוגי העיתונאיים.
* רובינו נוטים לקבל את החדשות כמשהו עובדתי שקרה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו: למה מישהו לא מספר לי את מה שהיה באמת? הדגש הוא במי שמספר לנו את הסיפור.
כמו לדוג' במלחמת לבנון ה2, קיבלנו קובץ של פרשנויות מהתקשורת ולא בדיוק מה שקרה, כל אחד יגיד משהו אחר- וזה תלוי את מי שואלים.
כיצד ניתן להגדיר את הז'אנר?
- ז'אנר הכולל חדשות שנאספו ומוינו בידי עיתונאים
- טקסט סמכותי בעיתון, ברדיו או בטלוויזיה המתיימר להיות עדות אמתית על דבר מה בעולם החברתי הממשי שהיה עד כה בלתי ידוע. הדגש הוא על המתיימר, כיוון שהכתבים לוקחים מידע מפרשנות של אנשים, מעדי ראיה.
- מידע או פרשנות על אירועים עכשוויים הנתפסים כחשובים מבחינה ציבורית. הכתבים, עיתונאים, צלמים, עורכים וכדומה הם אלו שקובעים מה חשוב שנראה בחדשות.
- תיעוד של היסטוריה עכשווית
תכנים אופייניים בז'אנר:
ידיעה חדשותית- דיווח אינפורמטיבי על אירוע: מי, מה, מתי, מקום, מדוע (ואיך)
ראיון עיתונאי- שיחה בין עיתונאי למרואיין, שעיקרה שאלות שמפנה העיתונאי למרואיין
כדי לקבל מידע בנושא מסוים לשם הצגתו לציבור.
כתבה- דיווח רחב וסיפורי על אירוע, נושא, אדם וכד'.
תחקיר- חשיפה תקשורתית של מידע בעל חשיבות ציבורית שגופים שלטוניים, ציבוריים או כלכליים ניסו להסתירו.
מאמר, מאמר דעה, מאמר פובליציסטי- טקסט שבו העיתונאי מביע את דעתו על נושא מסוים.
פרשנות- הסבר של משמעויות של ידיעה (דומה למאמר אך צמוד לדיווח חדשותי).
תוכניות אקטואליה- תוכניות העוסקות בדיון בענייני היום.
ביקורת- טקסט הכולל ניתוח והערכה מקצועיים בתחום התרבות, האמנות, הבידור וכד'.
טור אישי- מתכונת קבועה שבה מפרסם עיתונאי.
סרט/תוכנית תעודה/דקומנטציה- תיעוד המציאות בהרחבה ובהעמקה.
חדשות:
אובייקטיביות – האומנם? חדשות אף פעם לא יכולות להיות אובייקטיביות. כל מה שהכתב יכול לעשות זה לתת חדשות אמינות. הניו-יורק טיימס הכי קרוב לאובייקטיביות, אבל הוא לא אובייקטיבי במהותו.
עובדות או/ו פרשנות? רגש או/ו שכל? איזון?
סיקור כסיפור:
כל טקסט הוא תוצר של שני תהליכים:
– סלקציה
– קומפוזיציה
עובדות אינן יוצרות סיפורים. הסיפורים קובעים את העובדות כפי שאנו תופסים אותן.
* הכל סיפורים?
* האם יבוא יום בו יסופר הסיפור "האמיתי" של מלחמת לבנון השנייה? (או האינתיפאדה הראשונה? או פרשת המינויים במשטרה? או…..)
* האם זו בכלל הייתה "מלחמה"? מי/מה קובע?
