צללים היוו מוקד עניין חשוב מאוד בציור מאז שזה ניסה לשחזר את חווית הראייה של האדם וליצור חיקוי של המציאות. השיטה שהתפתחה למן תקופת הרנסנס הייתה שימוש בצבעים כהים המתווספים לאזורים מוצללים ומתערבבים אם מה שמכונה צבע מקומי. צבע מקומי הוא הצבע ה"טבעי" של עצם כלשהו ללא עיוותים כאלו ואחרים. לדוגמה: צבע מקומי של עגבנייה הוא אדום. אך כנגד טכניקה זו של עירוב צבע מקומי וצבעים כהים יצאו במהלך המאה ה-19 קבוצת ציירים שזכתה לשם "פרה-רפאליטים" בעקבות השם שלקחה על עצמה: האחווה הפרה-רפאיליטית. הציירים הפרה-רפאליטים רצו לחזור את סגנון הציור שלפני זה המכניסטי שהתפתח ברנסנס אצל רפאל, ועל כן שמם – פרה-רפאליטים.
אחד המאפיינים הבולטים של הציירים הפרה-רפאליטים הוא השימוש שלהם בצבע. כנגד השימוש של עירוב צבעים כהים עם הצבע מקומי יצאו ציירים פרה רפאליטים בקריאה להחזיר לאור את הצבע שלו. הכוונה בכך היא שימוש שעשו ציירים פרה-רפאליסטים בצבעים משלימים בכדי לתאר את הצל שמטילים חפצים בעלי צבע כלשהו. כך למשל אובייקט כתום צויר על ידי ציירים פרה-רפאליטים כמטיל צל בגוונים סגלגלים. הציור של צללים בצבע העניק לציור, לדעתם של הציירים הפרה-רפאליסטים, מראה טבעי יותר ונאמן יותר למציאות. השיטה של הציירים הפרה-רפאליטים התבססה על תורת הצבעים של גתה והייתה אמורה להיות מדעית יותר ונאמנה יותר למציאות מאשר גישות אחרות שרווחו באקדמיה באותה תקופה לתיאור צבעיה של המציאות בציור. ג'ון רסקין היה ממנסחי הטענות של זרם הציירים הפרה-רפאליטים והוא היה זה שיצא עם הקריאה המפורשת להכניס צבע אל הצללים ולטעון כי שבכדי שאור המופיע בתמונה יראה אור אמיתי וטבעי הוא חייב להיות מלווה בצללים צבעוניים המשקפים את הצבעים המשלימים של האובייקט המטיל את הצל.
במקביל לפעילותם של ציירים פרה-רפאליטים באנגליה התפתחה בצרפת תנועה מקבילה שזכתה לשם המפורסם של האימפרסיוניזם. בדומה לציירים הפרה-רפאליטים גם הציירים האימפרסיוניסטים בצרפת חתרו לייצוג נאמן יותר של האור בטבע. האימפרסיוניזם קם מעט מאוחר יותר (כ-20 שנה) לאחר תחילת עבודת של ציירים פרה-רפאליטים באנגליה, אך ככל הנראה לא היה קשר בין הקבוצות ועד היום שמם של האימפרסיוניסטים ככל הנראה הותיר רישום עמוק יותר בתולדות ההיסטוריה של האמנות.
