טקסטים קצרצרים (גם מיני טקסטים, טקסטים זעירים): טקסטים שעומדים בפני עצמם, שאינם תלויים בהקשר המילולי הרחב. אולם, תלויים בהקשר חברתי-תרבותי-פוליטי-נסיבתי. כלומר, כדי להבין אותם אנחנו צריכים להבין את ההקשר שבהם נוצרו, איפה נוצרו ובאיזה זמן הם נוצרו. לעיתים הטקסטים האלו מביעים עמדות ודעות של מי שרושם אותם. אנחנו בד"כ עוברים ליד הטקסטים האלה תוך כדי תנועה ולכן הטקסטים יהיו קצרים וממוקדים, בעלי אינטרטקסטואליות ומסתמכים על ידע קודם שלנו. הרבה פעמים קשור להיבטים אידיאולוגים פוליטיים שחלק מהאזרחים יבינו וחלק לו ונוצרת קהילת דיבור. בנוסף, הטקסטים האלה הם בד"כ אנונימי- בד"כ הטקסט הוא בלי בעלים, לא ידוע מי כתב אותו.
טקסטים אלו מהווים ביטויים של שיח במרחבים ציבוריים ומוסדיים בישראל למשל: סטיקרים על מכוניות, תמרורים ושלטים, פשקווילים (כרזות קיר חרדיות), קעקועים, טקסטים קצרים בספרי מבקרים, גרפיטי על קירות, כתובות אש בטקסים של תנועות נוער, ועוד. (* הבחנה בין תוכן ומלל למיקום). יש קעקוע אבל אני לא אבין את המשמעות שלו אם הוא לא יהיה על הגוף. סטיקר אין טעם לבדוק אותו אם הוא לא על הרכב, הוא נייד, הוא מודבק למקומות מסוימים.
הטקסטים מלמדים אותנו איפה אנחנו נמצאים ומגדירים לנו את המרחב. מיני טקסטים כוללים מילים בודדות עד עשרות מילים. העיתון כולל כתרות ניידות שנמצאות במרחב הציבורי בין אם הוא על אוטובוס או בין אם הוא על הדוכן בפיצוציה.
p היבטים חומריים:מיקומם במרחב ציבורי מאפשר/מאלץ לראותם ולקוראם. למעשה, הם נמצאים סביבנו ואנחנו לא יכולים שלא לקרוא אותם- "קהל שבוי". זוהי הגדולה שלהם, הנוכחות שלהם במקומות שעוברים מהם ביום יום ובמודע ולא במודע שמים לב אליהם.
p קירות ציבוריים, רכבים, גוף, מרחבים בצדי הדרך. יצירת זהות, תפקיד, אופי, ייחס של המרחב הציבורי לטקסט שליץ
p מרחבים לא חוקיים – קיר ציבורי
p מרחבים לא מפוקחים (מבחינת החוק) – גוף האדם
p מרחבים לא ממוסדים – קירות ציבוריים, גוף האדם, רכב.
p מרחבים שהם גם פרטיים וגם ציבוריים (מרפסת, גוף, רכב) – ובגלל שהם פרטיים הם חוקיים. גוף (מרחבים פתוחים). הגוף הוא גם פרטי וגם ציבורי ואפשר לעשות בו מה שאנחנו רוצים כי זה החוקי ופרטי שלנו, והטקסט ייחשף למרחב הציבורי.
קהל שבוי: אי אפשר להימנע מלראות את הטקסטיםנייחות מול ניידות שלטי חוצות, כרזות, גרפיטי – נייחים. טקסט נייח מתקשר פעמים רבות לקונטקסט הספציפי שבו הוא נמצא ואז אנו מבינים את ההקשר שלו בצורה יותר ברורה. הטקסט נהפך לפחות משמעותי ברגע שהוא נייד כיוון שהמשמעות שלו משתנה ואינה קשורה למקום ספציפי. כמו בכיכר רבין או אנדרטאות. זה רלוונטי ספציפית למקום הזה. אולם, הוא חשוף לקהל יעד קטן יותר. בנוסף, יש מימד של אותנטיות, הוא מתקשר עם המקום, הוא נכתב לעיתים בכתב יד, הוא ייחודי. ההילה נוצרת במרחב ובזמן, לגרפיטי יש הרבה יותר הילה, הוא ייחודי, לעיתים חד- פעמי מאשר לסטיקר שמשועתק ומשוכפל. קעקועים, סטיקרים, עיתונים – ניידים.
קובע את אופן השימוש ואת הקונטקסט שבהם מובנים הטקסטים.
רפלקסיביות – דיבור על הדבר עצמו, בהקשרים מסוימים זה תואם את הפונק' המטה לשונית של יאקובסון. אנו משתמשים בגרפיטי כדי להגיד משהו על גרפיטי, או אנחנו משתמשים בשיר ברדיו ומדברים על עצם עשיית השיר (כמו עמיר בניון ששר את "ניצחת איתי הכול" שהוא נכתב על מוזיקה).
p שילוב בין ממד חזותי לטקסטואלי
n עיצוב הטקסט
n מיקומו
n בסטיקר "הצילו" של גלעד שליט. המילה "הצילו" מבטאת מטען ריגושי שלילי חזק. שני הטקסטים: "הצילו" ו"גלעד עדיין חי" ניתנים להבנה במציאת משמעות משותפת בין 2 הטקסטים שמחזקים את משמעות המסר.
p יצירת הטקסט:
n אינדיבידואלי או המוני (גרפיטי מול סטיקר)
n שעות עבודה וזמני היצירה, התגנבות, חושך, מרחבי היצירה- איפה ומתי עושים את זה (גרפיטי- נעשה בחושך, שעות מאוחרות, צורת התגנבות).
n הדגשת האותנטיות
p צריכת הטקסט:
n קריאה
n נוכחות במרחב הציבורי (ניידות או נייחות)
קולות במרחב ציבורי
p נטען כי טקסטים קצרים הם מעין "קולות" המושמעים במרחב הציבורי. והם מתאפשרים בזכות המרחב הציבורי, מצד שני המרחב הציבורי מוגדר באמצעותה.
p נטען כי יש זיקה הדדית בין המרחב הציבורי ובין הקולות הנשמעים בתוכו.
p במילים אחרות: קולות מהווים חלק מהמרחב הציבורי
מיני טקסטים (טקסטים זעירים, קצרצרים) – מהווים אמצעי תקשורת בפני עצמם, והם חלק מהמרחב הציבורי בו הם מצויים – הם נחשפים במרחב הציבורי, וגם מסמנים ומנכסים אותו. טקסטים קצרצרים יוצרים קולות המביעים זהויות ואידיאולוגיות חברתיות. על מנת לחקור אותם יש להשתמש בשיטות מחקר מולטי-מודאליות, הלוקחות בחשבון את התוכן של הטקסט, אם הממד החזותי, החומרי, אופני השימוש בו, וכן את היחס שלו אל הקונטקסטים הנסיבתי והתרבותי-חברתי בהם הוא מצוי. לעתים נוצר מתח בין הכללה והדרה במרחב שהוא נגיש לכולם – וכך אופני המסירה משפיעים על המשמעות ועל הבנת המשמעות במרחב "פתוח". (גרפיטי אישי מול סטיקר פוליטי) אופני מסירה המוניים מול אופני מסירה מוגבלים = קהילות של משמעות.
ראה גם: ניתוח מדבקות רכב (סטיקרים)
