התרבות ביוון העתיקה כללה עולם רוחני מורכב של אלים גדולים וקטנים שפיקחו על אירועים אנושיים ועסקו בדרמות משל עצמם. אחד מאלה, הנקרא פאן, שלט על הטבע ומרעה. פאן מתואר לעתים קרובות בספרות וביצירות אמנות. אף על פי שאינו אחד האלים המרכזיים במיתולוגיה היוונית ואינו נמנה על האלים האולימפיים, הוא דמות מאוד מוזכרת בתרבות.
פאן נחשב לאחד האלים העתיקים מבין האלים היוונים. הוא קשור לטבע, לאזורים מיוערים ולשטחי מרעה, מהם נגזר שמו. הוא מתואר כאנרגטי, לפעמים מפחיד, בעל כוח הטבע היצירתי הפראי, חסר הרסן, שהופך אותו לדמות מעניינת, ולעתים קרובות משעשעת ובעלת היבטים של מיניות חייתית. הפולחן של פאן החל באזורים כפריים רחוקים ממרכזי הערים המאוכלסים, ולכן לא היו לו מקדשים גדולים שנבנו כדי לסגוד לו. במקום זאת, הפולחן לפאן התרחש בטבע, לעתים קרובות במערות או מערות. פאן שלט ברועים, ציידים ומוזיקה כפרית. הוא היה אל הפטרון של ארקדיה. פאן היה לעתים קרובות בחברת נימפות העץ ואלוהויות אחרות של היער.
אולי בגלל הקשר שלו עם הטבע ובעלי החיים, לפאן לא היה מראה של אדם רגיל כמו לאלים היוונים האחרים. החצי התחתון של גופו היה כמו עז, כאשר החלק העליון של גופו היה כמו גברים אחרים. עם זאת, הוא מתואר לעתים קרובות עם קרניים על ראשו, ופניו בדרך כלל אינם אטרקטיביים.
מקור הולדתו של פאן אינו ברור. כמה דיווחים אומרים שהוא בנם של הרמס ודריופ, אך אחרים אומרים שהוא בנו של זאוס או בנה של פנלופה, אשתו של אודיסאוס. סיפור לידתו אומר שאמו כל כך נלחצה מהמראה החריג שלו עד שהיא ברחה, אבל הוא נלקח להר האולימפוס ושם הפך לחביב האלים.
פאן ניחן בכוח עצום. הוא גם יכול לרוץ לפרקי זמן ארוכים והיה חסין לפציעה. הוא יכול להפוך אובייקטים לצורות שונות והיה מסוגל לשגר את עצמו מכדור הארץ להר האולימפוס ובחזרה. הוא מתואר כחכם מאוד עם חוש הומור נפלא ושובב. סיפורים רבים שלו נוגעים לחיזוריו השונים אחרי אלילות. אחד מהסיפורים האלו נוגע לסירינקס, נימפת עץ יפה. היא בורחת מעיניו של פאן, ואלות אחרות הופכות אותה לקנה נהר על מנת להסתיר אותה מפניו. כשהרוחות נושפות בקנים, הן משמיעות צליל מוזיקלי עדין. סירינקס חותך כמה מקנים מהקבוצה ומעמיד אותם בשורה לייצור כלי הנגינה, חלילו של פאן. מהסיבה הזו פאן מתואר לעיתים קרובות כנושא חליל רועים. (קראו בהרחבה אודות מרדפי פאן אחר הנימפות)
סיפור אחר שעוסק בפאן הוא סיפור המלחמה, שבו פאן מסייע לחברו לשרוד מאבק אכזרי על ידי פלטה זעקה עצומה שהפחידה את האויב וגרמה לו לברוח. מהסיפור הזה אנו מקבלים את המילה "פאניקה", הפחד הפתאומי, הבלתי נשלט, המוביל אנשים להתנהגות לא רציונלית.
פאן גם נתן את שמו לגיבור מודרני, הלא הוא פיטר פן שבחלק מציוריו המוקדמים מוצג עם קרניים בדומה לפאן וכמוהו כבעל אופי פראי ושובב. מקבילו הרומי של פאן הוא פאנוס והוא גם מקור שמו של הנחל היפה הזורם בצפון ישראל, הפאנייס שבהגיה ערבית הלא הוא הבאנייס.
קראו כאן על תחרות המוזיקה בין פאן ואפולו ואיך התוצאה הייתה שמידאס קיבל אוזני חמור.
ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית
