מחאות שנות ה-60' בארצות הברית ומשמעותן– שנות ה-50' ה"נפלאות", שנים של שמרנות פוליטית חברתית ומגדרית בארה"ב ובמערב בכלל, רוצים לחיות חיים שקטים ורגועים לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-60 הייתה תולדה משולבת של התבגרות והתפכחות של דור ה"בייבי בום" ושל האירועים והתהליכים שהתרחשו בעולם מאז תום מלחמת העולם השנייה. תקופה של חיי פרברים, פרברים שלא קורה בהם כלום, תקופה של קונפורמיזם שכנגדו יוצאת המחאה של שנות ה-60'. תקופה שבה הילדים מקפידים על יראת כבוד כפלי מבוגרים וכלפי הוריהם. אירופה בשנים האלה נמצאת בנסיגה, יש רצון בשלווה, בסטטיות. הטלוויזיה ממלאה תפקיד מאוד חשוב בהפצת המשפחתיות, תרבות הצריכה, תרבות השפע. זה דור שגדל לתוך מציאות של שפע שהפך מובן מאליו.
התפתחות תרבות נגד באירופה וארה"ב, מבחינה דמוגרפית היו הרבה צעירים לראשונה. העולם שייך לצעירים, חברה צעירה. העולם שהיה בשליטת המערב השתחרר, יש תהליך של דה קולוניזציה. תקופה של ביקורת ניאו מרקסיסטית בתוך המערב. ההסתבכות של ארה"ב במלחמת ויאטנם ובמזרח. קמה תרבות נגד-counter culture. התנגדות לדור ההורים ולערכים שהוא מסמל, מייצגים ערכים שקריים של בורגנות. תרבות הנגד של הצעירים חשפה את הפער הבין-דורי העצום. תרבויות הנגד של שנות ה-60' מתפתחות ל-2 כיוונים: פיתוח תרבות אחרת מחד (אסקפיזם, קטע חברתי) ויציאה נגד המלחמות מאידך. אהבה חופשית, מין חופשי, סמים, קומונות… (=סקס סמים ורוקנ'רול).
באמצע שנות ה-50' עולה התנועה לשוויון זכויות לשחורים-המחאה שלה לא אלימה, באמצעות צעדות. רצח מלקום איקס- מנהיג השחורים המוסלמי ב-65', רצח מרטין לותר קינג ב-68' ורצח הסנטור רוברט קנדי באותה שנה, ורצח הנשיא קנדי ב-63'. שנים שהחברה האמריקאית הייתה גזענית…
המחאה מתפשטת ממחאה לשחורים למחאה של נשים, הן דורשות שוויון זכויות לא רק פורמאלי אלא גם מעבר לו. התברר בשנות ה-60 שלמרות שהושגה דמוקרטיה ויש זכות בסיסית להצביע- מתברר שבחברה המערבית יש הרבה מאוד דברים שזכות ההצבעה לא פותרת. דרישה לשוויון זכויות להומוסקסואליות, לשינוי תודעתי בחברה המערבית הגזענית ובעלת הדעות הקדומות. אירועי מאי 68' בצרפת דרמטיים, במשך חודש אחד הצעירים ובעיקר הסטודנטים (כן, שוב סטודנטים) הוכיחו שיש להם כוח לעשות שינויים ולהפיל את השלטון. המודל האמריקני השפיע גם על אירופה. גם באירופה היו תנאים שהתאימו לזה, בייבי בום ומלא צעירים וכו'. הוכרז בצרפת לקיים בחירות פרלמנטריות חדשות ביוני 68'. לא רק מחאות כנגד הקונפורמיות אלא גם נגד המערב עצמו על ידי כנופיות שרצו להחזיר את הקומוניזם- תופעות כאלו ראו בגרמניה (באדר מיינהוף- שנות השבעים) ובאיטליה (הבריגדות האדומות) או קבוצות לאום קטנות שרצו אוטונומיה – באסקים בספרד, אירים קתולים מול פרוטסטנטים ועוד….
