נושא המאמר: הרקע למהפכת אוקטובר 1917.
נקודות מרכזיות:
הרקע המידי לפרוץ מהפכת 1917 כולל:
הכישלון של רוסיה במלחמה בעקבות חוסר כישרון פיקודי וסבלם של החיילים בחזית,
כישלונו של השלטון בעורף בייצור רציף ואספקה סדירה של מוצרי מזון לכלל האוכלוסייה, משבר פוליטי, מוראלי ותפקודי בשלטון המרכזי בזמן המלחמה.
– הזרז להתקוממות כנגד השלטון החלה בהפגנת הנשים מפטרוגרד והפכה בתוך מספר ימים למהפכה עממית נפרדת.
– מהפכת האיכרים- המהפכה הרוסית השנייה שהתרחשה ב-1917 בתקופה זאת בעקבות חוסר יציבות השלטון המצב ברוסיה היא אנדרלמוסיה כללית ומיליוני איכרים החלו לתפוס את הקרקע הראויה לעיבוד ולחלקה בין הקהילות הכפריות. בפעולה זו באה לידי ביטוי שאיפתה עתיקת היומין של האיכרות בחלוקה צודקת ושוויונית של כל האדמות החקלאיות בקרב הקהילות, ומסירתה לאלה שמעבדים אותה ללא אדונים. בסיום החלוקה היו בידיהם של הקהילות הכפריות כ-95.5% מכול האדמות החקלאיות ברוסיה.
למהפכת אוקטובר 1917 – המהפכה השנייה – קדמו תהליכים שונים, שיכשירו (בדיעבד) את הקרקע לעלייתו של לנין:
1. מהפכת הדבריסטים, ב-1825. אלה ביקשו להפוך את השלטון למונרכיה חוקתית או שלטון ליברלי. בנוסף, הם ביקשו להפחית מסבל האיכרים. ואכן, קרקעות וזכויות מסוימות נלקחו מהאצולה.
2. הפיאודליזם בוטל ב-1861.
3. ב-1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני. עולות דרישות לליברליזציה.
4. 1905-"יום ראשון של שפיכות דמים" התחולל בבירה פטרוגרד ביוזמת האינטליגנציה (אינטלקטואלים ואנשי צווארון לבן מתחום הרוח), ליברלים (מתחום הכלכלה), כוחות מזוינים ומיעוט של לאומנים (שדרשו חירות פוליטית ותרבותית).
– הנסיבות היו מדיניות נוקשה של הצאר ותבוסה של רוסיה במלחמה נגד יפן, עניין שערער את כלכלתה עוד יותר מן הרגיל.
–התוצאה: ליברליזציה מסוימת בזכויות הבחירה, וניסיונות לשיקום הכלכלה הרוסית.
לאחר מכן, הצאר התיר את הרסן, ומכיר באיגודי הפועלים, ומוקם הדומא- אסיפת הנבחרים. ישנן סיעות שונות. אלו המושפעות מהמרקסיזם התפצלו ל2: המנשביקים (אשר רצו לראות את המהפכה פורצת מהפרולטריון, והבולשביקים, אשר צידדו בלנין- מנהיג אינטלקטואל.
