רוסיה ערב המהפכה הקומוניסטית

בתוך התנועה המרקסיסטית ישנם חילוקי דעות ועל כן, בשנת 1903 קיימים למעשה 2 קבוצות:

1. קבוצת המנשביקים – רואים לנגד עיניהם מהפכה שיכולה להתקיים רק אחרי שרוסיה תעבור את כל השלבים שקרל מרקס חזה, נאמנים לחזון המרקסיסטי. רוסיה צריכה להשלים את התהליך המהפכני, להיות מתועשת, שיהיה לה מעמד של פרולטריון ובורגנות ואז הפרולטריון יקום על הבורגנות.

2. קבוצת הבולשביקים – קבוצה המונהגת על ידי לנין והם מיעוט (כ-25%). תפיסתם נמצאת בגלות פוליטית מאות שנים. רואים לנגד עיניהם כי אי אפשר לחכות עד שרוסיה תעבור את השלבים של קרל מרקס, אלא שהמצב בוער מידי. מכאן, הבולשביקים הם אלה שיובילו את המהפכה, הקומץ ינהיג את השאר – תפיסה אליטיסטית. הבולשביקים בינתיים יוצרים מועצות ברחבי רוסיה על מנת לצבור מוקדי כוח בכפרים ובעיירות. מועצות אלו נקראות "סובייטים".

שנת 1917 – רוסיה, על רקע מלחמת העולם הראשונה, נכנסת למלחמה כאשר המחיר בחזית המזרחית (רוסיה מול גרמניה) כבד מאוד, אבדות קשות. רוסיה שילמה לא רק בחיי אדם כי אם גם בעוני ורעב כבד. רוסיה נמצאת במלחמה במשך 3 שנים והכלכלה שלה נחלשת שכן התיעוש החל מאוחר בה. רוסיה נמצאת בתנאים מאוד קשים, יש התמרמרות ואי נחת עממי הקורא להנהגה לצאת מן המלחמה.
בפברואר 1917 גרם מחסור קשה למרידות בבירה פטרוגרד. הפגנות לרגל יום האישה הבינלאומי (8 במרץ, ראשיתו בהפגנות של עובדות תעשייה בארה"ב, 1857). אל הנשים הצטרפו חיילים מורדים שהקימו לעצמם סובייט.
הצאר ויתר על כסאו. התחושה היא שיש אופק (מסממני מהפכה)

התחבולה הגרמנית – לנין, מנהיג הבולשביקים, היה בגלות פוליטית כ-17 שנים עקב בגידתו בשלטון. ב-1917 גרמניה עושה צעד אסטרטגי עבורה ומבריחה את לנין לרוסיה מתוך מחשבה שלנין יגרום לתסיסה ומהפכה בפנים רוסיה וזו תאלץ אותה להיכנע לגרמניה (מה שאכן קרה).

שובו של לנין חיזק את התחושה המהפכנית

לנין פרסם את תזות אפריל שעיקרן הפסקת המלחמה, חלוקת האדמות לאיכרים, העברת הבעלות על מפעלים לפועלים, מסירת סמכויות השלטון לסובייטים (מועצות) וחיסול הצבא והמשטרה המיושנים. סיסמתו: "השלטון לסובייטים, האדמה לאיכרים, לחם לנצרכים, שלום לכל"

מהפכת אוקטובר / מהפכת הקטיפה המהפכה השנייה 1917 – נקראת מהפכת קטיפה משום שהיא לא אלימה. הקבוצה הבולשביקית תופסת את מוקדי הכוח בשלטון, את הדומה, השתלטות על "ארמון החורף", שהיה מהלך מהיר ויחסית לא אלים. על רקע תפיסת השלטון, יש ברוסיה אנדרלמוסיה כללית משמע, האיכרים תופסים בכוח אדמות וקרקעות. עד סוף המלחמה בשנת 1918, כ-90% מהאדמות ברוסיה נמצאות בידי האיכרים. חלוקת האדמות לא קרתה בהליך תקין.
יציאה ממחלמת העולם ב1918 – בין השנים 1917-1918 לנין מנהיג את "הקומוניזם המלחמתי", הרעיון הוא כי כולם מגויסים למען המלחמה, הכלכלה, החקלאות התעשייה. העם, שבבעלותו אדמות, מתנגד למהלך זה שכן יש לאיכרים מה להפסיד. לנין עושה קולקטיביזציה: הפקעת מסילות ברזל, התעשייה, הבנקים, הפקעת דגן וזה מכעיס את האיכרים. בנוסף, הצ'אקה , משטרה חשאית, מוקמת ולה תפקיד מרכזי, לעצור את מתנגדי המשטר הקומוניסטי. יש לה כוח כמעט בלתי מוגבל. בתקופה זו יש נסיגה של זכויות האדם כך למשל מעמדם החוקי של היהודים בוטל. לנין מבין כי אם הוא רוצה להמשיך את עניין המהפכה בפנים רוסיה, מהפכה קומוניסטית, עליו לפרוש מן המלחמה נגד גרמניה. לכן, במארס 1918, רוסיה חותמת הסכם כניעה עם גרמניה. מהלך זה, הכניעה, נחשב לבגידה מצד בעלות הברית. רוסיה יוצאת מן המלחמה.