הנעה דנה בשאלה: באיזו מידה ובאיזה כיוון משקיע היחיד מאמצים להשגת מטרותיו. חקר ההנעה בודק את המניעים ואת הסיבות להתנהגות. הישגי התלמיד בלימודים מושפעים לא רק ממניעיו האישיים אלא גם מהסביבה הלימודית – היינו השיטות, החומרים וארגון ההוראה. הצורך בהישג – הינו גורם הנעתי המשותף לרוב בני האדם. מודגר כצורך של האדם להגיע לרמת הצטיינות שהשיג לעצמו. הוא אחד המניעים החשובים ביותר, הקובעים את יחסו של התלמיד ללימודים ואת מידת השקעתו בהם. מניע זה מתפתח בהשפעתם של גורמי סביבה שונים (כגון: הרבע התרבותי של הבית). בעלי צורך נמוך מאופיינים בציפיות להישגים שאינם תוצאה של התמודדות פעילה עם הסביבה, אלא ניתנים בידי חכמים, קוסמים, כוח עליון – "נופלים מן השמיים" . בעלי צורך גבוה מאופיינים בציפייה להשיג הישגים בכוחות עצמם – כתוצאה של מאבק או של מאמץ אישי שלהם.
אחת ההנחות הבסיסיות בפסיכולוגיה היא שלכל התנהגות סיבה, אך לא תמיד ברור מה הסיבה ולעיתים רחוקות היא ניתנת לתצפית ישירה. ניתן לחלק את הסיבות להתנהגות לשני סוגים עיקריים:
סיבות פנימיות = נהוג להגדירן באמצעות המושג צורך – לאדם צרכים רבים ושונים – צרכים פזיולוגיים (רעב, מין וכו') וצרכים פסיכולוגיים (אהבה, הגשמה עצמית וכו').
סיבות חיצוניות – גירוי מהסביבה – מניעים פיזיולוגיים (רפלקסים כגון עצימת עיניים כתגובה למשב רוח), מניעים פסיכולוגיים וחברתיים (עלבון).
כדי לקבוע מה המניע פנימי או חיצוני, יש לשאול שתי שאלות:
- האם הגמול מגיע מבחוץ או מבנים. האם יש סיפוק מעצם הפעילות עצמה ?
- האם המניע קבוע ויציב יחסית או משתנה בהתאם לסביבה ?
שתי הסיבות אינן ניתנות לתצפית ישירה. המושג הנעה בא לענות על השאלה מדוע מתנהג האורגניזם. תיאוריות שונות מנסות להסביר התנהגות. לפי אלפורט בתאוריה שלו אוטונומיה פונקציונלית המניעים להתנהגות מסויימת יכולים להיות שונים – יכול שבבגרות מניע לנגינה יהיה שונה מהמניע לנגינה בילדות.
התנהגות אחת – מניעים שונים
התנהגות דומה של אנשים עשויה לנבוע ממניעים שונים. גם אצל אותו אדם מעצמו משפיעים כמה מניעים על אותה התנהגות. מערכת מורכבת של מניעים גורמת לרוב ההתנהגות האנושית וקשה להפריד בים המניעים השונים כאשר מנסים לנתח התנהגות מסויימת.
גישות תיאורטיות להסבר הנעה
הנעה מהי ?
נשאלת השאלה מה מניע את האדם ? על פי הגישה ההדוניסטית המקובלת והמתבטאת בתיאוריות הדוגלות בלמידה (ביהביוריסטים) באמצעות חיזוקים, כל התנהגות מיועדת להשגת תוצאה חיובית ולהימנע מתוצאה שלילית (גמול ועונש). כל ההתנהגויות מעוצבות ע"י המערכת הסביבתית (גישה פסיבית). גישת האינסטינקטים רואה את ההתנהגות כנגרמת ע"י דחפים פנימיים מולדים, לא רציונאליים ולא נלמדים – בדומה להתנהגות החיות.(גישה פסיבית אבולוציונית) הגישה הפסיכואנליטית (פרויד) רואה את התנהגות האדם כנגרמת ע"י מניעים לא מודעים, תת הכרתיים (יצר החיים – ארוס ויצר המוות – טנאטוס) שמקצתם מדוכאים בעזרת מנגנוני הגנה משום שהם מנוגדים לנורמות חברתיות ומוסריות. הגישה הקוגניטיבית / הכרתית גורסת כי המניעים העיקריים הינם רציונאליים ומודעים, האדם פועל כמחשב – קולט, מעבד ומעריך את המידע ושופט אפשרויות פעולה בהגיון. מה שמנחה אותו זה הציפיות ולא החיזוקים (גישה אקטיבית).
בהקשר לחינוך, מן העקרון ההדוניסטי (ביהביוריזם) משתמע כי כדי להשיג התנהגות רצויה יש לתת שכר או חיזוק חיובי וע"מ להפסיק התנהגות לא רצויה יש לתת עונש. מגישת האינסטינקטים משתמע שרוב ההתנהגות אינה נלמדת אלא מושפעת מגורמים מולדים לכן אין לחינוך סיכוי רב לחנך את התלמיד. לכן יש לתעל את האינסטינקטים לאפיקים רצויים היינו למצוא דרכי התנהגויות הולמות לסיפוקם (בעזרת חיזוק ועונש) (ההבדל בינם לבין פרויד הוא ששיטה זו לא מציעה פתרון וטיפול – תוקפנות ילדים זה דחף לכן צריך לתעל אותו לאפיקים חיוביים). לפי הגישה הפסיכואנליטית יש לאתר את הגורמים הלא מודעים והלא רציונליים הן אצל המורים והן אצל התלמידים וע"י כך תהיה אפשרת להבין התנהגותם. הגישה ההכרתית משתמשת בהסברים ובשכנוע בכדי לשנות התנהגות, היא מעודדת את התלמידים לחשוב ולפתור בעיות בהגיון.
בכל הגישות יש מרכיבים המקובלים על דעתנו כהסבר להתנהגות אך אף אחד מהגישות אינה מסבירה את כל ההתנהגות.לא נוכל להסביר התנהגות של אדם הגורם נזק לעצמו לפי הגישה ההדוניסטית, התיאוריה הפסיכואנליטית קשה לבדיקה אמפירית, תיאורית האינסטינקטים נאלמה להגדיר אינסטינקטים אין ספור, הגישה ההכרתית אינה עומדת על היסודות הרגשיים והלא רציונאליים שיש בכל אחד מאיתנו.
גורמים הנעתיים בקרב תלמידי בית ספר
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
