הקדמה: במאמר "חינוך לאינטליגנציה רגשית במקורות חז"ל במחשבה ובהלכה " מציע אברהם ישראל ניתוח תפילות ומנהגים ביהדות עפ"י עקרונות הא"ר המודרנית. דניאל גולמן העלה את המודעות לא"ר כפרמטר חשוב להצלחה בחיים. הא"ר לא נופלת בחשיבותה מהאינטליגנציה הקוגניטיבית ומבחינות רבות חשובה יותר להצלחה בחיים. בתורה, במצוות יש תכנית לימודים שמטרתה לעשות את האדם לחכם וטוב ומיומן בא"ר שלו.
טענות מפתח במאמר: ככלל, אין לימודים מסודרים של אינט' רגשית למתבגר בחברה המערבית, לחסר זה השלכות שליליות על היחיד ועל החברה, ההלכה ומחשבת חז"ל מציעות מודל ישים של חינוך לאינט' רגשית. יסודות הא"ר בהלכה ובמקורות חז"ל: 1.מודעות עצמית- ההכרה בהרגשה בעת שהיא מתרחשת, מודעות לסובב אותי, לחוויות הרגילות שאני חווה בחיי, החז"ל והתורה דורשים להיות מודע כל הזמן. היא אבן יסוד לא"ר ועושה אותנו נווטים טובים יותר של החיים. אי יכולת להבחין ברגשותינו מפקירה אותנו לחסדיהם. האויב שלה הוא ההרגל, האדם הוא יצור מתרגל. החינוך למודעות עצמית של החז"ל הוא הברכות: הברכה היא ביטוי מילולי להרגשה. נוסחו כך שמתייחסות למפגש המחודש של האדם עם העולם הסובב אותו. המבחינים בפרטים זוכים לחיים רגשיים עשירים יותר. ברכות השחר (ברכה של שלב ההתעוררות לחיים), ברכות הראיה וההודאה (על תופעות הטבע, ברכת שהחיינו-להודות ולשמוח מנפלאות החיים). 2.שליטה עצמית- מסייעת בניהול חיינו מול האתגרים הרגשיים, איזון הרגשות, רגשים הגדלים בצורה חזקה מדי או נמשכים זמן רב מדי מחלישים את יציבותנו. החינוך לשליטה עצמית בהלכה: מצוות ותקנות לפני האכילה (מצוות נטילת הידיים, בדיקת הכשרות). החינוך לשליטה העצמית צריך להתחיל בגיל רך מאוד, כי יצר האכילה הוא חזק. 3.חשיבה חיובית– אופטימיות היא נטייה המגוננת על אנשים מפני דיכאון וחוסר תקווה אל מול התרחשויות לא נעימות. חינוך לאופטימיות בהלכה: אמונה (יש משגיח שעושה צדק ומוביל את המציאות), תפילה (בקשות לבורא עולם המחזקות את האופטימיות), בטחון בה' (האדם מקבל במשחה את האירועים שקורים לו). 4.אמפתיה- היכולת לראות ולחוש את הזולת ומתפקדת במגוון זירות בחיים (מכירות, ניהול, קשרים). היעדר אמפתיה אצל פושעים. האמפתיה מסייעת לכונן חברה טובה ומוסרית. חינוך לאמפתיה ביהדות: המצוות שבין אדם לחברו עוסקות ביחס החיובי לזולת. ואהבת לרעך כמוך (לאהוב לעשות טוב לחברו כמו שאוהב לעשות לעצמו), מצוות הנתינה (השיטה לרכוש יכולת אמפתית היא לעשות טוב לאחר, לתת), מצוות הצדקה (עיסוק בזולת ובצרכים שלו), עזרה לשונא (לעזור לשונאך כשהוא זקוק לך, אם תעזור לשונא בטוח תעזור לשאר הזולת), דיני משכון (העשיר נדרש להלוות לעני הזקוק לכסף תוך רגישות למצבו), החוזרים מעורכי המלחמה (הגברת המודעות למצבו הנפשי של אדם מהקהילה, מישהו שהתחיל משהו ולא הספיק לסיימו), אמפתיה לציבור (מנהיג יוכל לדאוג לציבור שלו רק אם ירגיש אותו). סיכום: יש שיטה ברורה של יוצר האדם ללימוד "קרוא וכתוב" רגשי, ובתקופה כזו של ריבוי סכנות ואסונות יש לתת למתבגרים את הכלים לשינוי החברה לטובה. קיים הבדל בין חברה המושתתת על לימוד התורה לבין החברה המערבית מודרנית, שהיא אלימה יותר.
סיכום הבא: הפילוסופיה ומחשבת החינוך של ג'ון דיואי
חזרה אל: פילוסופיה של החינוך – סיכומים
