העלייה הרביעית בין השנים 24-31. כ82000 איש רובם הגדול מפולין. הרקע הוא הלאומנית הפולנית שהזכרנו בזירה הבינלאומית (הסכמי ורסאי). ממשלה שפועלת לטובת החקלאים ופוגעת במעמד העירוני נמוך וכתוצאה מכל הגירה עצומה והגבלות הגירה בארה"ב ולכן חלק מהגל הגדול הגיעו לישראל. מדובר בגל מהגרים שונים מעלייה שנייה ושלישית, עלייה של מעמד בינוני, משפחתית אנשי מסחר ומלאכה. עלייה שנקלטה על ידי המהגרים עצמם. כל אחד על סמך הרכוש שהביא יכל לבנות את חייו. עלייה זו שינתה את אופי החברה. בתק' זו היו משברים כלכליים גדולים אך גם פריחה כלכלית גדולה. פריחה כתוצאה מהכנסה של הון ויזמים אך בסוף שנות ה-20 כתוצאה מהמשבר הכלכלי בעולם היתה הגירה החוצה מהארץ.
עלייה חמישית– בין השנים 32-39. כ-186000 איש רובם מפולין חלקם מגרמניה. היות והתרומה של המהגרים הגרמנים היתה גדולה נקראה העלייה גרמנית. הרקע הוא עליית הנאצים לשלטון ואי היציבות הכלכלית האירופה. עלייה משפחתית של מעמד בינוני. היתה לה תרומה לכלכית אדירה, פריחה תרבותית. וחלק גדול מהצמיחה הכלכלית שהיתה קשרוה בהגירה קשורה להסכם הטרנספר, הסכם העברה שבו ההסתדרות הציונית והמחלקה המדינית שבראשה עמד ארלוזרוב וממשלת גרמניה. בהסכם נכתב שמותר ליהודים להוציא סחורות מגרמניה. 33- עליית הנאצים. קודם לכן משבר כלכלי, היפר אינפלציה של אלפי אחוזים. הדבר היציב ביותר שקיים הוא זהב ויהלומים. היות והזהב באותם ימים היה משנה את הנפקת המטבע, לא היה אינטרס לגרמניה שמהגרים יקחו איתם זהב כי זה מרע את ערך המטבע. הרעיון היה שבמקום זהב יוציאו סחורות וזה יתן גם תעסוקה למשק הגרמני. ההסכם היה שהיהודים שיצאו מגרמניה יכלו להביא סחורות ולא זהב, יהודים לא הפסידו רכוש והמעבר סיפק תעסוקה למשק הגרמני.
חזרה אל: החברה הישראלית – סיכומים
