הפרעת הרהורי שווא (פרנויה) – סיכום

אנשים הסובלים מהפרעת הרהורי שווא מטפחים ומבטאים אמונות הנחשבות לכוזבות ולחסרות שחר לחלוטין בעיני הסובבים אותם, ולפעמים אף פועלים על פיהן. אך בניגוד לסכיזופרנים הם עשויים להתנהג באופן נורמלי למדי במובנים אחרים. בהתנהגותם לא ניכרים חוסר הארגון והקיטוע העצום האופייניים לסכיזופרניה, ורק לעיתים רחוקות מוצאים התדרדרות כללית בהתנהגות החולה, גם אם מתברר שהפרעה היא כרונית. מכיוון שאינם באים לטיפול וגם אם כן הם אינם משתפים פעולה, הפרעות אלה אינן ברות טיפול. בעלי הפרעת הרהורי שווא מסוגלים להסתיר את הפרעתם. אם אינם נעשים למטרד רציני, בד"כ הם מצליחים להחזיק מעמד ולהישאר בקהילה ואינם מכירים במצבם הפרנואידי או מבקשים סיוע כדי להקל עליו. ואולם, במקרים מסוימים הם עלולים להיות מסוכנים וכמעט בכל המקרים הם "גלאי אי צדק" בלתי נלאים, הנוטים לנקוט פעולות נקם מסוג זה או אחר כנגד רודפיהם המדומים.

  • הרהור שווא מסוג רדיפה* = השכיח ביותר. האדם (או מישהו קרוב אליו) חשוף לסוג כלשהו של מעשה זדוני, כגון: ריגול, מעקב או הפצת שמועות כוזבות על התנהגות בלתי חוקית או בלתי מוסרית. לעיתים קרובות ננקטים צעדים משפטיים ובמקרים חמורים אף ניסיונות לרצח.
  • הרהור שווא מסוג קנאה = אמונה שהשותף המיני בוגד בו.
  • הרהור שווא מסוג ארוטומניה (שיגעון אהבה) = האדם מאמין כי אדם אחר ממעמד גבוה יותר, לרוב דמות ידועה, מאוהב באדם ומעונין לקשור עמו קשר מיני.
  • הרהור שווא מסוג סומטיה (גופני) = אמונה בלתי מעורערת של האדם כי הוא חולה במחלה גופנית או הפרעה כלשהי, לרוב בעלת אופי נדיר או יוצא דופן. שינוי חיצוני, מתעסק בחיצוניות שלו.
  • הרהור שווא מסוג גדלות = אמונה בתכונות חיוביות יוצאות מהכלל כגון: מעמד, עוצמה, יכולת, כשרון, יופי ועוד. או שיש לו יחסים עם אדם בעל תכונות אלה בד"כ אישיות ידועה.
  • הרהור שווא מסוג מעורב = סיווג מקרים שבהם מתקיימים צירופים של כל אלה אך ללא נושא שולט יחיד.

 

התמונה הקלינית בהפרעת הרהורי שווא

אדם פרנואידי, או בעל הרהורי שווא, חש ש"אויבים" נטפלים אליו ומנצלים אותו, נוהגים הו שלא כיאות, גונבים ממנו או מעוללים לו דברים רעים אחרים. מערכת הרהורי השווא מתרכזת בד"כ סביב נושא מרכזי אחד, כגון: ענייני כספים, משרה, המצאה, בן זוג בוגדני או פרשה אחרת בחיים.

נראה כי רוב הלוקים בהפרעות הרהורי שווא היו ילדים מרוחקים, חשדניים, מתבודדים, חורשי סוד, עקשניים ומתנגדים לענישה. בכעסם היו נעשים זעופים ומדוכדכים. רק לעיתים נדירות הראו דפוס של משחק נורמלי עם ילדים אחרים או גילוי של חיברות מוצלח מנק' מבט של יחסים אוהבים וחמים. יתכן אפוא שאלו הסיבות לסגנון הבין אישי המרוחק והלא ידידותי, שטמונים עמוק בעברו של האדם.

רצף אירועים בדרך חשיבה פרנואידית:

  • חשדנות – האדם מפקפק במניעי הזולת, פוחד מפני ניצול ועומד על המשמר דרך קבע.
  • חשיבה הגנתית – האדם תופס את פעולות הזולת באופן סלקטיבי כך שיאשרו את חשדותיו לגביהם ומאשים את האחרים בכישלונותיו.
  • עוינות – האדם מגיב לעוולות ומעשי אי צדק מדומים בזעם ובעוינות והופך להיות יותר ויותר חשדן.
  • הארה פרנואידית – הרגע שבו הכל "מסתדר ומתבהר". האדם מבין את התחושות והאירועים המוזרים שהתנסה בהם כנובעים מתוך רדיפה. מכאן ימשיך לעוות ולסלף את המתרחש כך שיתאים להנחת היסוד ההגנתית שלו ותתאים להרהורי השווא.
  • הרהורי שווא – לאדם יש הרהורי שווא על השפעה ועל רדיפה, שיתכן כי מבוססים על גרעין של אמת, ומוצגים בדרך הגיונית ומשכנעת. לעיתים קרובות מתפתחים גם הרהורי שווא של גדלות. בעולמנו התחרותי, יחד עם השכנוע העצמי החוזר ונשנה של בעל האדם, נוצר מן כדור שלג המזין את עצמו והופך את הרהורי השווא ליציבים וקבועים.

אף שמחשבות רדיפה הן הנושא העיקרי בהרהורי השווא, פרנואידים רבים מפתחים גם הרהורי שווא של גדלות, שבהם הם מייחסים לעצמם יכולות עליונות או ייחודיות. רעיונות "נשגבים" כאלה מתרכזים בשליחויות משיחיות, תיקונים פוליטיים או חברתיים או המצאות יוצאות דופן.

אדם בעל הרהורי שווא עשוי להראות נורמלי לחלוטין מבחינת התנהגותו . הזיות וסימנים אחרים לפסיכופתולוגיה נדירים ביותר. ולכן כשהם מציגים את הרהורי השווא שלהם הם נתפסים כמשכנעים ביותר, במיוחד בעיני אנשים השקועים באי ודאויות משלהם.

לא תמיד ניתן לקבוע מהי מידת האמת או הכזב שברעיון כלשהו, ויש רעיונות כוזבים בעליל, שבני אדם רבים מאוד דבקים בהם בכנות ובאמונה שלמה. מסיבה זו, ההגדרות הרשמיות ל"הרהורי שווא" מציינות בד"כ כי הרעיון צריך להיחשב לחסר שחר לחלוטין בעיני הרוב המכריע של הקהילה שהאדם שייך אליה.

פרנואידים אינם תמיד מסוכנים כפי שעולה מהספרות העממית, אבל תמיד קיים הסיכוי שיחליטו לנקוט בפעולה נגד אויביהם, וזו עשויה להיות הרסנית.

 

חזרה אל: מבוא לפסיכופתולוגיה

חנה ארנדט על הזכות לזכויות

מהי הזכות הבסיסית ביותר שיש להעניק לכל אדם? הפילוסופית חנה ארנדט על הפרדוקס של זכויות האדם ועל הזכות לקבל זכויות.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: