להתעללות מינית בילדות יכולות להיות השלכות לטווח הקצר והארוך גם יחד. ההשלכות השכיחות ביותר לטווח הקצר הן פחדים, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, התנהגות מינית מופגנת והערכה עצמית ירודה. כשליש מהילדים שסבלו מהתעללות מינית אינם מראים כל תסמינים.
גילו קשר בין דיווחים על התעללות מינית בילדות לבין פסיכופתולוגיה בבגרות, לרבות: הפרעת אישיות גבולית, הפרעת סומטיזציה, תסמיני ניתוק, כאבי אגן כרוניים והפרעת זהות מנותקת. התעללות מינית בגיל צעיר עלולה להניב מגוון רחב של תסמינים מיניים, החל בהימנעות ממין עד למתירנות מינית.
בעצם הנושא הבעייתי ביותר כאשר מעלים זיכרונות מהעבר הוא מידת האמון שניתן לתת בילדים.
הבעיה הרווחת היא שילדים בגיל הגן לא בהכרח יכולים להבחין בין מעשים אמיתיים למדומים.
כמו כן, ילדים מאוד פתוחים וקלים להשפעה של אחרים במיוחד מבוגרים. לפעמים במקרים משפטיים ההכוונה של עורכי הדין או גורמים נוספים פוגמת במיומנותו של השחזור, מכיוון שהמטפל מצביע מראש על מיקום מסוים בגוף הבובה ילדים עלולים לחקותו ולהצביע לאותו מקום גם ולכן רמת הדיוק של השחזור נכשלת.
היתרון המרכזי הוא בגילוי הקשר בין התעללות מינית לפסיכופתולוגיה.
השחזור יכול להקל עליו מבחינה פסיכולוגית ולתת לא הקלה לחיי היומיום, מכיוון שבד"כ מחשבות מסוג זה מודחקות מספר רב של שנים.
נגד שחזור | בעד שחזור |
זיכרון כוזב או מומצא | הדחקת הזיכרונות עקב המצוקה שבמקרה |
הפסיכולוג או אדם אחר משפיע על זכרונו של המאשים | פתרון לפסיכופתולוגיה |
השריית זיכרון כוזב אצל האדם המתעלל לכאורה |
טיפול בעברייני מין: שלושה יעדים:
- שינוי דפוסי העוררות המינית,
- שינוי הקוגניציות ומיומנויות חברתיות כדי לאפשר פעולת גומלין מינית עם השותפים
- הפחתת דחף מיני.
משתמשים בטיפול הרתעה שבו מציגים גירוי פרפילי בצמוד לאירוע מרתיעה כגון ריחות לא נעימים או הלם חשמלי בזרוע או איברי מין.
חזרה אל: מבוא לפסיכופתולוגיה \ הפרעות פרפיליות