במעגלי ההלכה: כללי הלכות בישול בשבת

מלאכת בישול היא מלאכה המכשירה או משביחה דברי מאכל על ידי חום אש.

ישנם שלושה איסורים במלאכת בישול בשבת, ובכל עת שרוצים לדעת אם פעולה מסוימת מותרת, יש לבחון אותה משלושת הצדדים הללו:

א) איסור בישול מהתורה. כל פעולה שגורמת להפיכת מאכל ממצב חי למבושל אסורה מן התורה.

גם מאכלים שניתן לאוכלם ללא בישול, אם הבישול משביחם, אסור לבשלם מהתורה. אבל מאכלים שהבישול אינו משביחם, האיסור לבשלם מדברי חכמים

גם המבשל בתולדות האש, היינו בדבר חם שהתחמם באש – עובר באיסור תורה. לפיכך, המחמם מחבת על האש, ואח"כ כיבה את האש שתחתיה וטיגן עליה ביצה, עבר באיסור תורה.

וכל המבשל כדרך שרגילים לבשל, עובר באיסור תורה, לפיכך, המבשל במיקרו-גל עובר באיסור תורה.

ב) גזירת חכמים שלא יעשה אדם דבר שעלול לגרום לו להגביר את האש (לחתות בגחלים). אסרו חכמים להניח לפני כניסת השבת תבשיל על האש, אם איננו מבושל כל צורכו, שמא ישכחו ויגבירו בשבת את האש.

ג) גזירת חכמים שלא לעשות פעולה הנראית כבישול. לכן אסור להניח על גבי האש מאכל קר שנגמר בישולו, (ונחלקו אם הנחה על גבי פלטה, נראית כבישול ואסורה.)

בישול אסור, חימום מאכל מבושל מותר

הכלל היסודי בהלכות שבת הוא, שאסור ליצור דבר חדש. גם בהלכות בישול זה היסוד: לבשל אסור משום שהבישול הופך את המאכל לבעל מעמד חדש, ממאכל חי למבושל. אבל אם המאכל כבר מבושל, אין איסור לחממו, משום שהחימום אינו יוצר במאכל מהות חדשה. לכן: "אין (איסור) בישול אחר בישול".

כל זמן שעדיין לא נגמר בישולו של התבשיל, ישנו איסור מהתורה לעשות פעולה שתגביר את חומו ותזרז את בישולו.

לכן:

ישנם על גבי הפלטה מקומות חמים יותר וחמים פחות, ואסור להעביר למקום חם יותר.
אסור להניח מגבת על המכסה שלו.
אם פתחו את מכסה הסיר אסור לכסותו שוב במכסה.

חמין שהתבשל כל צרכו למרות שיש בו עדיין עצמות קשות, הרי הוא נחשב כמבושל כל צרכו ומותר לכסותו ולהיטיב את חומו. ולמי שרגיל לאכול את העצמות הללו, כל זמן שלא נגמר בישולן, התבשיל אינו נחשב כמבושל כל צרכו, ואסור לכסותו ולהיטיב את חומו.

חום שהיד סולדת בו

"חום שהיד סולדת בו", הוא שיעור החום הנמוך ביותר שעדיין מסוגל לבשל. והכוונה היא:

שיטה א: חום של 45 מעלות.

שיטה ב: אם רוב האנשים אינם יכולים לשתותו או לאוכלו בבת אחת, סימן הוא שחומו כחום שהיד סולדת בו.

אין להניח מאכל חי בתוך סיר שחומו מעל יד סולדת, גם אם איננו עומד על האש.
אסור להניח מאכל חי בסמוך לאש במקום שבו יוכל להתחמם לטמפרטורה של 45 מעלות ומעלה.

בישול בתבשיל נוזלי ומנהג הספרדים

כבר למדנו ש"אין בישול אחר בישול", ולכן מותר לחמם בשבת מאכל מבושל.

לדעת חלק מהפוסקים הדבר חל גם על תבשילים נוזליים, וכך נוהגים התימנים, שמותר לחמם מרק שהתקרר.

אבל לדעת אחרים (הספרדים והאשכנזים), תבשילים נוזליים, גם לאחר שנגמר בישולם, אם התקררו, החימום שלהם אסור מפני שהוא נחשב כבישול. וזאת משום, שבתבשילים נוזליים, החום הוא חלק מהותי מהגדרת הבישול.

לכן הספרדים פוסקים שכל תבשיל נוזלי שהתקרר, וחומו ירד מחום שהיד סולדת בו, אסור לחמם אותו.

האשכנזים סוברים שרק אם התבשיל הנוזלי התקרר עד שאין רגילים לאוכלו מפני קרירותו, אסור לחמם אותו.

ואם יש בסיר גם מוצק וגם נוזל – יש שאוסרים לחמם, ויש שהולכים אחר העיקר והרוב, ואם יש מעט נוזל הוא בטל לעיקר.

כאשר התבשיל קרוש ובעקבות החימום יהפוך לנוזלי, יש שמתירים, כי מחשיבים אותו כמוצק, ויש שאוסרים כי הפיכת מוצק לנוזל מולידה דבר חדש, ואסור.

מותר למי שאיננו נוהג לחמם נוזל בשבת לאכול אצל תימני שחיממו, אך לא לבקש ממנו לחמם עבורו במיוחד.

כלי ראשון, שני ושלישי

בכלי ראשון (הסיר שעמד על האש, או דוד המים החמים) אסור לבשל, כי כלי ראשון הוא הכלי שהתחמם על גבי האש, וגם דפנותיו התחממו, וממילא זמן ממושך ישמר חומו, ובכוחו לבשל את המאכל החי שיניחו בתוכו.

אבל כלי שני, (הכוס או הצלחת שאליה שפכו מתוך המיחם או הסיר שהיה על האש – כלי שני הוא הכוס הראשונה) מעיקר הדין מותר לבשל, הואיל ודפנותיו לא התחממו על האש. אבל יש מאכלים שמתבשלים בקלות, ואפילו בכלי שני הם יכולים להתבשל. מאכלים אלו מוגדרים בהלכה כ'קלי הבישול'.

כיום אסור לבשל בכלי שני שום אוכל, כי:

איננו יודעים מהם 'קלי הבישול'.
הכנסת אוכל לא מבושל לכלי שני נראית כבישול.

מים ושמן מותר להכניס לכלי שני (כי ידוע שאינם מתבשלים בכלי שני), ולכן גם תמצית תה נוזלית מותר לשים בכלי שני.

עירוי מכלי שני: (שפיכת מים חמים מתוך כלי שני על מאכל) מותר, חוץ ממאכלים שידוע שהם קלי בישול כמו עלי תה.

כלי שלישי, (הכלי שאליו שפכו מהכלי השני- כלי שלישי הוא הכוס השניה) מוסכם להלכה שאינו מבשל, ומותר להכניס אליו כל דבר שאיננו מבושל ואפילו את קלי הבישול, ולכן תה צריך לשים בכלי שלישי. (ויש מחמירים שלא מכניסים את קלי הבישול גם לכלי שלישי, ולכן גם בכלי שלישי לא שמים שקיק תה).

עירוי רותחים לכוס רטובה

האם מותר בשבת למזוג מים חמים מן הדוד לתוך כוס שיש על דפנותיה רסיסי מים?

יש אומרים שאסור מפני שהמים החמים יבשלו את רסיסי המים הקרים. ויש מתירים משום שאין זה דרך בישול. וגם אין כוונתו במזיגת המים לבשל את הרסיסים הללו.

האם גוש חם מבשל?

חתיכת בשר חמה שמונחת בצלחת שהיא כלי שלישי – יש אומרים שדינה ככלי שלישי ואינה מבשלת.

אולם יש פוסקים, שהחמירו והורו, שמאחר שמדובר בגוש חם – הוא איננו מתקרר מדפנות הכלי, ולכן הוא מבשל ככלי ראשון, ואסור לשים עליו תבלינים חיים כמו פפריקה ופלפל. אבל נוזל מבושל שהתקרר כמו רוטב, מותר, כי יש מקילים בנוזל שהתבשל והתקרר.

בישול אחר אפיה וכדומה

האם מותר לבשל אוכל צלוי או אפוי ?

מחלוקת:

אין בזה איסור, כי כמו שאין (איסור) בישול אחר בישול גם אין בישול אחר צליה ואפיה, הואיל ועל ידי חום האש המאכל כבר עבר ממצב חי למצב מבושל או אפוי או צלוי, אין בו יותר איסור בישול.
אסור, מפני שזה נחשב כבישול חדש.

לכן, לדעת המחמירים אסור לקחת לחם אפוי ולהכניסו לתוך סיר של תבשיל, ואפילו אם המרק החם בכלי שני, יש לחוש שהלחם מ'קלי הבישול', והרי הוא מתבשל בכלי שני. לכן, לדעת המחמירים, הרוצה לטבול ביסקוויט בתה, צריך להקפיד שהתה יהיה בכלי שלישי. והרוצה לטבול לחם במרק, אם יעביר את המרק מהסיר לצלחת על ידי מצקת, יוכל להקל ולהחשיב את המרק ככלי שלישי ולטבול בו לחם.

מגיס – ערבוב

ערבוב המאכל שבקדרה משפר את איכות הבישול, ולכן המערבב בשבת תבשיל שלא נתבשל כל צרכו, עובר באיסור תורה. פעולת הערבוב נקראת בלשון חכמים 'מגיס'. לכן, כל זמן שלא נסתיים בישולו והיד סולדת בו:

א. גם כאשר התבשיל אינו על האש, אסור מהתורה להגיסו.

ב. אסור להוציא מאכלים מתוך סיר (גם לאחר שהורידו את הסיר מהפלטה), משום שלקיחת המאכל תגרום לערבוב האוכל.

ג. אחרי שנגמר הבישול, מותר לקחת מתוך הסיר, אבל אין לערבב את התבשיל בעודו על האש, משום שהמערבב נראה כמבשל. ויש מחמירים גם לא להוציא כלום כשהתבשיל על הפלטה.

ד. מים מתוך המיחם מותר לקחת לכל הדעות.

הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה

אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה. אבל מים חמים מהמיחם, מותר להוסיף.

ויש אומרים, שאסור להוסיף מים חמים לתוך קדרה שעומדת על הפלטה, משום שכשיצאו מהמיחם יתקררו בדרך לפני שיוכנסו לסיר.

דין השהיית תבשיל בערב שבת

אסרו חכמים להשאיר (להשהות) לפני כניסת השבת תבשילים שאינם מבושלים לגמרי על גבי האש שימשיכו להתבשל בשבת, כי חששו שמא יגביר או ינמיך את האש אחר כניסת השבת, ואף גזרו, שאם עבר והשהה על האש תבשיל שיש צורך שימשיך להתבשל – אסור ליהנות ממנו בשבת.

בשני מקרים מותר להשהות את התבשיל על האש או בתוך התנור:

א) כשהתבשיל מוכן לאכילה, כך שאין מניע שיגרום לאדם לחלל שבת ולהיטיב את האש.

ישנה מחלוקת מהי הגדרת מוכן לאכילה שמתירה להניח על אש גלויה לפני שבת:

דעה 1: רק כאשר התבשיל נתבשל כל צרכו ולכן אין שום תמריץ להגביר את האש.

דעה 2: כל תבשיל שהגיע למצב שכבר ניתן לאוכלו בשעת הדחק.

מותר להקל כדעה 2, ועדיף להחמיר כדעה 1.

ב) כאשר התבשיל אינו מוכן לאכילה, ניתן להתיר את השהייתו על הפלטה, כי לא ניתן להגביר ולהנמיך את האש. כמו כן מותר לכסות את האש שבכיריים בכיסוי מתכת, כי יש בכך סימן ברור שמזכיר את השבת, ועל ידי כך יזהרו שלא להגביה את האש. ולכתחילה טוב לכסות גם את כפתורי הגז.

השהייה בתנור חשמלי ובישול בשעון שבת

הרוצה להשהות בערב שבת בתנור חשמלי תבשיל שלא נתבשל כראוי, צריך לעשות דבר שיזכיר לו את השבת, כדי שלא יבוא להגביר את האש.

אפשרות אחת, שיניח טס מתכת או נייר כסף עבה כדי להוסיף חציצה בין גופי החימום לקדירה.

אפשרות שנייה, לכסות את הכפתורים שעל ידם מגבירים את חום התנור.

בתנורים שעובדים על תרמוסטט יש אומרים שאסור לפתוח את דלת התנור מחשש שהפתיחה תפעיל את החימום.
כפתור מיוחד למצב שבת, שמפעיל את התנור על חום קבוע, באופן שפתיחת דלת התנור אינה משפיעה על פעולתו, מותר לדעת כולם.

מיחם מים חשמלי:

טוב להקפיד שהמים ירתחו לפני השבת.
נכון להשתמש במיחם שאינו עובד על תרמוסטט.
אסור להשתמש במתקנים שבעת שמוציאים מהם מים חמים, נכנסים תחתיהם מים קרים ומתבשלים.

מותר להניח בתנור לפני כניסת השבת מאכל לא מבושל, ולכוון את שעון השבת שידליק את התנור שעה לפני הסעודה, כדי שלקראת הסעודה המאכל יתבשל, ובתנאי שיכסה את כפתורי ההפעלה. (יש שאסרו, גזירה שמא יבואו לידי בישול גמור בשבת).

הנחה בשבת – שלא יעשה פעולה שנראית כבישול

כאשר מחממים מאכלים מבושלים, אסרו חכמים לעשות זאת באופן הנראה כמו בישול, לפיכך, אסור לחמם בשבת מאכל מבושל על אש גלויה, שכך היא דרך הבישול. אך מותר להניח קדירה ובה מאכל מבושל על גבי סיר אחר או מכסה שעומדים על האש, שאין דרך לבשל כך.

אך ישנה מחלוקת לגבי פלטה חשמלית:

דעה א: אסור להניח ישר על הפלטה, מפני שהנחת מאכל על גבי מקור החום דומה לבישול. לכן צריך להניח מתחת הסיר, סיר או מכסה, (אבל לא נייר כסף).

דעה ב': מותר, הואיל ואין רגילים לבשל על גבי פלטה, אין ההנחה על פלטה נראית כבישול.

החזרה בשבת

האם מותר להחזיר סיר שהורד מהפלטה, חזרה אל הפלטה?

לדעת המקילים וסוברים שהנחה על פלטה או טס נחושת אינה נראית כבישול מותר גם להחזיר תבשיל שכבר היה מונח עליהם, ובלבד שיתקיימו שני תנאים:

א. שהתבשיל יהיה מבושל כל צרכו, שאם לא כן בהחזרתו יעברו על איסור תורה של בישול.

ב. שהאש תהיה מכוסה, (פלטה או מכסה על הגז) שאז אין חשש שיבוא להגביר את האש.

ולדעת האוסרים להניח מאכלים מבושלים על הפלטה, כי הנחה זו נראית כבישול, דין החזרה שונה. שהואיל והמאכל כבר היה מונח על הפלטה מערב שבת, אין החזרתו אליה נראית כבישול, ולכן מותר בתנאי ש:

א) שלא יניח את הסיר על גבי הרצפה.

ב) שתהיה דעתו של לוקח הסיר להחזירו על הפלטה.

ג) שידו תמשיך לאחוז בסיר עד שיניח אותו בחזרה על הפלטה.

וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד כשיש צורך גדול להחזיר את התבשיל ולהניחו דווקא על הפלטה, כי רק כך התבשיל יהיה חם לסעודה, אזי מותר גם ללא תנאים אלו.

דינים בהנחה והחזרה על פלטה

תבשיל שאינו מבושל כל צורכו אסור להעבירו ממקום פחות חם ליותר חם בפלטה, כי זה יגרום לתוספת בישול.

תבשיל שהוא: א. מבושל כל צורכו, ב. הוא חם – מותר להעבירו למקום יותר חם, וגם אל פלטה אחרת, וגם אם היה מונח על סיר אחר מותר להורידו ישירות אל הפלטה, ואין אומרים שזו הנחה חדשה על הפלטה.

האם מותר להחזיר תבשילים לתוך תנור אפיה

תבשיל שהיה בתוך תנור אפיה חם, והוציאו אותו כדי ליקח ממנו מאכלים, אסור להחזירו לתוכו מפני שני טעמים:

א. זה כמו אש לא מכוסה, ויש חשש שהמחזיר את התבשיל לתוכו יבוא להגביר את החום.

ב. פעולה זו נראית כבישול.

אבל אם יניחו על קרקעית התנור תבנית או צלחת הפוכה ועליה יחזירו את התבשיל, ובנוסף לכך יכסו את הכפתורים של התנור.

אבל אסור לקחת תבשיל קר ולהניחו בתוך התנור החם, משום שזה נראה כפעולת בישול.

ואם התנור מופעל על ידי שעון שבת, מותר בשעה שהתנור קר להניח בו תבשילים שנתבשלו כל צרכם, וכדי להימנע מהחשש שמא יגביר את החום, צריך להסתיר את הכפתורים או להניח את התבשיל על תבנית הפוכה. ויש אוסרים.

אסור להטמין בדבר שמוסיף חום

מאחר שאסור להדליק אש בשבת, ישנה בעיה לשמור על חום התבשילים. בזמן חז"ל היו שנהגו לטמון את הקדרה בתוך צמר או דבר אחר שישמור על חום הקדרה, וחכמים אסרו זאת.

אסור להטמין בדבר שמוסיף הבל (דבר שמוסיף חום כמו פלטה). ואיסור זה חל אפילו לפני כניסת השבת. (גזירה שמא יטעו ויטמינו בערב שבת גם בתוך גחלים, ויבואו אח"כ בשבת לידי הבערה).

לכן אסור לעטוף את הסירים שעל הפלטה במגבת מכל צדדיה. אבל מותר לעטוף את רוב הסיר, ואפילו בשבת (רמ"א).

אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף חום

חכמים אסרו לטמון בשבת עצמה, מאכלים חמים אפילו בדבר שאינו מוסיף חום, כדוגמת בגדים ושמיכות, משום שחששו שאם יהיה מותר לטמון בשבת, יהיו אנשים שיחממו תחילה את התבשיל על האש ויעברו על איסור הבערה ובישול. ולכן אסור לעטוף סיר שהורד מהפלטה בשמיכות. אבל אם היה עטוף לפני שבת, מותר להוסיף עוד שמיכות.

מים מדוד חשמל

אסור לפתוח בשבת את זרם המים החמים בשעה שדוד החשמל פועל – כי בכך גורמים לכניסת מים קרים לדוד, שיתבשלו על ידי המים הרותחים.

גם אם אינו פועל, אך המים בתוכו רותחים, אסור לפתוח את ברז המים החמים, כי מים קרים יכנסו ויתבשלו.

כאשר יש ספק אם המים החמים שבדוד לוהטים כל כך, מותר לפתוח את ברז החמים.

דוד שמש

בחום השמש מותר לבשל, לפיכך, מותר להעמיד ביצה במקום שהשמש לוהטת בו, עד שתתבשל.

אבל על דברים שהתחממו מהשמש(מחבת שהתחממה מהשמש), שנקראים 'תולדות חמה', גזרו חכמים שלא לבשל, משום שחששו שיטעו ויבשלו גם על תולדות האש (מחבת שהתחממה באש)

שאלת השימוש בדוד שמש תלויה בשאלה זו:

דעה א: אסור להשתמש במים שבאים מ'דוד שמש', משום ש: 1. המים מתחממים שם בתולדות השמש.