ביצירה התורנית נמצא מחלוקות רבות בין החכמים והרבנים. מדוע נוצרו מחלוקות?
התנא רבי יוסי אמר שהמחלוקות נוצרו כשהתלמידים לא העבירו את דברי רבותיהם בצורה מדויקת.
הרמב"ם הסביר את הסיבה בצורה אחרת: לא בגלל דיוק בהעברת דברי הרב, אלא בגלל צורת חשיבה והסקת מסקנות שונה מתוך דברי רבותיהם. יש תלמיד שהסיק כך מתוך דברי רבו, ויש תלמיד שהסיק אחרת.
למשל, בין שמאי לבין הלל היו מעט מחלוקות. אלא שתלמידיהם לא העמיקו כראוי במה שלמדו מרבותיהם, והם הציעו הסברים ופירושים משל עצמם, וכך נוצרו המחלוקות בין הבתים – בית שמאי ובית הלל.
במקומות אחרים בדברי חז"ל ניכר שלמחלוקת יש תפקיד ומטרה, והיא איננה טעות מצערת:
תלמוד בבלי : נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן, והלכה כבית הלל.
איך יתכן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים הן? האם יכול להיות ששני צדדים במחלוקת צודקים?
אלא שכל נושא וענין מורכב מצדדים שונים ומגוונים. והקב"ה נתן לנו את התורה ומצוותיה על מנת שנחשוף את אותה מורכבות וצדדים שונים שיש באותו ענין.
תלמוד בבלי: תלמידי חכמים יושבין ועוסקין בתורה. הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. ולמרות זאת כולם נכונים וכולם נתנו מה'. וכל צד מבטא חלק משמעותי מהאמת, שנבנית מתוך דברי כולם.
המהר"ל: לכל צד בתורה ובמציאות יש היבט לכאן והיבט לכאן, ושני ההיבטים נכונים, והצדדים השונים מתבטאים בשני צדדי המחלוקת. ולכן אלו ואלו דברי אלקים חיים, כי שני הצדדים מבטאים שני צדדים שונים של אמת מורכבת.
הראי"ה קוק: כתוב שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. הכיצד? הרי הם מרבים במחלוקות?
הרב קוק אומר שזאת טעות לחשוב שהשלום נבנה מהסכמה לדעה אחת. אך האמת היא שהשלום מתרבה כשרואים את כל הצדדים השונים של כל דבר, ורואים כיצד כולם מסתדרים יחד בהרמוניה, ולכל אחד יש מקום. ולכן תלמידי החכמים מרבים שלום בהבאת השיטות השונות וסידורן יחד. השלמות תגיע לאחר ראייה מורכבת של הנושא על כל חלקיו ופרטיו, ויצירת תובנות חדשות ומעמיקות יותר בנושא הנידון. גם במקהלה או בתזמורת נשמעים קולות שונים, וביחד יש נעימות גדולה.
בין בית שמאי לבין בית הלל היו מחלוקות קשות, אך המחלוקות החריפות הללו, לא פגמו בקשר וביחס המכבד שהצדדים העניקו אלו לאלו.
תוספתא: אף על פי שנחלקו בית שמאי כנגד בית הלל… לא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנאמר: "האמת והשלום אהבו"
באופן כללי ההלכה נקבעה כבית הלל. מדוע?
תלמוד בבלי : וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
מהמחלוקות שהיו בין בית שמאי לבין בית הלל, יש ללמוד גם איך מתקבלת ההלכה. היכולת לשמוע את דברי בר הפלוגתא, ולא רק לשמוע אלא גם להקדימו לדבריך, לבחון אותם ולהתמודד מולם, היא זו שמאפשרת להגיע לבירור מוחלט ושלם של הנושא.
לדורות נקבעו כללים הלכתיים איך מכריעים במחלוקות. כמו למשל הליכה אחר הרוב, כשבעלי המחלוקת יושבים ביחד ומלבנים את הנושא הנידון, ומכריעים ע"פ רוב.
המחלוקת היא המאפשרת ללמוד וללבן את הנושא הנידון מזוויות שונות. אמנם כשנדרשת הכרעה, אזי יש להיות עקביים ולהיצמד לשיטת פסיקה אחידה ועקבית.
חזרה אל: במעגלי ההלכה – סיכומים
