הוגים מרכזיים של תיאורית משטרי הפעולה: לוק בולטנסקי (Luc Boltanski) ולורן תבנה (Laurent Thevenot)
תיאורית משטרי הפעולה (Action Regime Theory) התפתחה כתגובה דיאלקטית לבורדייה. בורדייה תיאר את העולם כאוסף של שדות. כל שדה מיתרגם לעניין ספציפי מרכזי ולכן כל שדה שונה מהאחרים. למרות השוני בין השדות, יש ביניהם מספיק דברים משותפים כדי שניתן יהיה לדבר על תיאוריה כללית של שדות, מפני שכל שדה מחוייב לקידום העניין המרכזי, ומחוייבות זו מצריכה משאבים למיניהם ומסביב למאבק על אותם המשאבים שקבוצות נאבקות עליהם מתפתחות תופעות של תחרות ואלימות סימבולית. אחד המושגים המרכזיים אצל בורדייה הוא ההביטוס – אוסף נטיות הלב שהאדם מפעיל בכל סיטואציה, ואוסף זה משפיע על תפיסת האדם את העולם. האדם בעצם נושא בחובו את החברה – ההביטוס היא בעצם תהליכי החיברות שהוא עבר.
בולטנסקי ותבנה אומרים שרעיון זה אינו תקף, מפני שהיום האדם זקוק להיות מסוגל לתפקד בצורה אפקטיבית בכל מיני מצבים שונים – כל אחד צריך לשאת מספר הביטוסים. האדם צריך לפעול בסביבות שונות ולמלא תפקידים שונים. האדם הבורדיאני פועל עם אותו הביטוס בכל מקום. התיאוריה של בורדייה משטיחה את העולם. הם מדברים על משטרי פעולה (פרגמטיים), שכל אחד פועל עפ"י כללים משלו, שהם שונים ממשטרים אחרים (משטרים במקום שדות). בן-אדם צריך להיות ורסטילי, ולהיות מסוגל לפעול בצורה מיומנת במשטרים שונים. סוציולוגיה כזו תחפש את העקרונות המנחים לפעולות של הפרטים.
חזרה אל: תיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו
