מערכי ניסוי הם המבנה, הסכימה של תוכנית המחקר. כוללת את המשתנים התלויים, הב"ת, מספר המדידות שייערכו וסדרן, מספר קבוצות הביקורת ואופן הקצאת הנבדקים.
תפקידי מערך המחקר:
- להשיב לשאלות המחקר- החוקר דוגם קבוצות וקובע תנאי ניסוי בהתאם לשאלה זו.
- לוודא, שיש בתוצאות מענה הולם לשאלות המחקר- במילים אחרות: להבטיח את 4 סוגי תוקף הממצאים.
מערך המחקר זהו הכלי המרכזי להבטחת תוקף פנימי– ע"י תכנון המערך אפשר להתגבר על 8 האיומים הראשונים, וע"י הקפדה על הכללים במשך הניסוי אפשר להתגבר על 5 הנותרים (למשל לשאוג שהנבדקים לא ישוחחו ביניהם).
אולם, הוא אינו מרכזי להבטחת שאר סוגי התוקף-
כדי להבטיח את תוקף המסקנה הסטטיסטית– אפשר לכלול במערך משתנים ב"ת, שתפקידם להקטין את שונות הטעויות, אך נחוצים גם מדדים מהימנים.
לגבי שני קריטריוני ההכללה– תוקף מבנה ותוקף חיצוני- ברור שניסוי אחד לא יכול להבטיח יכולת הכללה מעבר לכל ההגדרות האופרציונליות של כל המשתנים ומעבר לכל האוכלוסיות והמצבים.
מומלץ לתכנן מערך ניסוי ב-3 שלבים-
- קביעת סדר העדיפויות לתקפים לפי מטרת המחקר
2. לפי שאלת המחקר וסדר העדיפויות לתוקף יקבעו התנאים בניסוי (מספר ממדי משתנים תלויים וב"ת, עיתוי המדידה וכו')
3. בדיקת המערך בכדי לוודא שתוצאותיו אכן יענו על שאלות המחקר. רצוי לנסות לשער תוצאות שונות מהמצופה והסברים להם, לעיתים זה מביא להבנה שחסרים תנאי ניסוי יש צורך בהחזקת משתנה קבוע וכו'.
סימנים לתיאור מערכים:
X– הפעלת המניפולציה או כל מאורע אחר שיש למדוד את השפעתו.
O– מציין תצפית/ מדידה של המשתנה התלוי. 1O, 2O….On: סדרת מדידות של המשתנה התלוי.
R– חלוקה רנדומאלית לקבוצות.
—– (קו מרוסק)- חלוקה לא רנדומאלית.
נהוג לחלק את מערכי הניסוי ל-3 סוגים:
- מערכי ניסוי שגויים (קדם- ניסויים)- תוקף ממצאיהם מוטל בספק.
- מערכי ניסוי אמיתיים– מתמודדים עם בעיות תוקף פנימי.
- מערכים דמויי ניסוי- משרתים מחקר שדה עם השערה סיבתית.
במחקרים אלו שונים מניסויי מעבדה באחד מהבאים:
א. החוקר לא יכול לקבוע את סדר הזמנים– מתי להפעיל את המניפולציה.
ב. אי אפשר לעשות הקצאה רנדומאלית לקב' הניסוי והביקורת.
ראה גם:
