עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, ארה"ב נקטה במכוון במדיניות של בדלנות, כלומר היא נמנעה מכל מעורבות במלחמות מחוץ ליבשת ארה"ב. והקונגרס אף מחוקק ב- 1935 את "חוק הניאטרליות" שאוסר על כניסת ארצות הברית למלחמה וב- 1937 אף מוסף איסור על מכירת נשק. באוקטובר 1937 נאם רוזוולט נאום בו הוקיע את גרמניה, איטליה ויפן ללא איזכור שמן על שחוללו שלטון אימים ומביע הזדהות עם הגוש הדמוקרטי במאבקו בגוש הפאשיסטי נאצי. ההתקרבות של ארה"ב היתה הדרגתית.
גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה , רוב הציבור האמריקאי קיווה אמנם לניצחון מהיר על מדינות "הציר", אך עדיין הייתה התנגדות בדעת הקהל ממעורבות ישירה במלחמה, העם האמריקאי חושש ממלחמה ורוזוולט לא מעז להצטייר כמי שדוגל במלחמה כאשר רוב הציבור האמריקאי מתנגד לה.
התרומה של ארה"ב למלחמה בשלב ראשון התבטאה בביטול חוק הנייטרליות אשר אסר על יצוא חומרי מלחמה למדינות הלוחמות. הנשיא רוזוולט הצליח להעביר חוק בקונגרס אשר איפשר לארה"ב למכור חומרי מלחמה בתנאי שישלמו על כך במזומן ושישתמשו באוניות שלהן להובלתם – חוק "שלם וקח").
באביב 1940 השתלטו הגרמנים על מערב אירופה, ובמשך החודשים הבאים הופצצה בריטניה ללא הפסק. האמריקנים הבינו את הסכנה בנפילת בריטניה – הדמוקרטיה הגדולה האחרונה באירופה, ונפילת צרפת וה"קרב על בריטניה" היו גורם מדרבן להגשת העזרה האמריקאית.
בינואר 1941, הכריז רוזוולט על "ארבע החירויות" כעל האידיאל של ארה"ב: חופש הדיבור, חופש הדת, החופש ממחסור והחופש מפחד. הוא ביקש מהקונגרס לאפשר ייצור ואספקת נשק לאומות הנמצאות במלחמה נגד האומות התוקפניות.
על רקע זה החליט רוזוולט להפוך את ארה"ב ל"מחסן הנשק של הדמוקרטיה" והוא העביר ב1941, בקונגרס את חוק "החכר והשאל" לפי חוק חדש זה, נישא ארה"ב יכול היה למכור, להחכיר או להחליף כלי נשק לכל מדינה אשר הגנתה נראית חיונית בעיניו. זרם אדיר של מטוסים, טנקים תותחים, חומרי גלם ומזון החל להגיע מארה"ב לבריטניה ולבנות בריתה, ולאחר ההתקפה על ברה"מ חוק זה חל גם עליה.
* יוני 1941– לאחר שצוללות גרמניות הטביעו שתי משחתות אמריקאיות הורה הקונגרס לאפשר לחמש אוניות סחר אמריקאיות להעביר אספקה לנמלי בעלות הברית.
ראו גם: הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי
