- נסיבות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות לגילוי העולם החדש:
– לאחר המגפה השחורה החל תהליך של שיקום בכלכלת אירופה ובחברה האירופית, דבר שעודד כיבוש והתרחבות.
– שינויים פוליטיים – כלכליים כמו עליית האימפריה העותמנית וסגירת שערי האימפריה המונגולית.
– שינויים אלו התרחשו בזמן שאירופה ניסתה להתאושש מהמגפה השחורה וסבלה מבצורת, יבולים גרועים ורעב. היה צורך רב במתכות יקרות (בעיקר זהב, בשביל שוק החליפין) ותבלינים. סגירת שוקי המזרח הניעו סוחרים אחרים לחפש נתיבי סחר חלופיים
1) עליית הרנסאנס וההומניזם עודדה את אנשי המדע השונים לצאת ולגלות או לדחות, תיאוריות קוסמולוגיות וגיאוגרפיות – אלה הם למעשה ניסויים מדעיים שהפכו לתגליות מרחיקות לכת. האדם רכש לעצמו לראשונה, הכרה מלאה של המרחבים הגיאוגרפיים בעולם.
2) "דמיון גיאוגרפי" הוא תמונת עולם המבוססת על הידע הגיאוגרפי בכל תקופה. למשל סוגיית יבשת אטלנטיס קידמה מאוד את הג"ג משום שמגלי עולם רבים יצאו לחפשה. בימי הביניים, החלו לשרטט מפות עולם ללא אטלנטיס, תוך הבנה כי כדור הארץ הוא עגול וכי הודו וספרד לא רחוקות אחת מהשנייה.
ספרו של תלמי קיבל תוקף לטענה כי היקף המים בכדוה"א הוא קטן מהמשוער, ולמעשה היבשות נפרשות צפונה ודרומה על פני העולם. כמו כן, נטען כי יש 3 יבשות (אסיה, אפריקה ואירופה) כשבגבולה המזרחי של אסיה נמצאת ארץ לא נודעת וסין מתחברת עם היבשת "אוסטרליס".
הצמצום בתפישה של מימדי האוקיינוסים עורר סקרנות רבה ועודד לתור אחר ארצות חדשות. (בהסתמך על גישה זו יצא קולומבוס לחפש את הודו)
3) גישת הנצרות לג"ג לא התבססה על כתביהם של אריסטו, אפלטון או תלמי. מכיוון שכתבי הקודש הם הסמכות העליונה,כעת התבסס הידע הג"ג על כתבים אלה, שמטרתם הייתה כמובן להצדיק ולחזק עקרונות באמונה. המפות, כפי ששורטטו בתקופת העולם הקלאסי שונו וכעת הפכה המפה להיות גיבוב של צורות בה זורמים נהרות בכיוונים לא הגיוניים לימים שלא באמת קיימים. העולם מוצג כעגול, שטוח המחולק ע"י האות T שמסמלת את היבשות שמוקפות במים ובמרכז כמובן שנמצאת ירושלים כיוון שבה תתחולל אחרית הימים. כמו כן, תואר מקום בו נמצא "גן העדן הארצי". את המקום הזה חפשו מגלי ארצות שונים, ותכלס, כולנו מחפשים אותו עד היום…
תרומתה העיקרית של התיאולוגיה הגיאוגרפית לעולם הג"ג היא בתיאור מקומות המוצגים בכתבי הקודש, דבר שהרחיב את הדמיון הגיאוגרפי למרות שלא בהכרח היה מדויק.
