על פי הגישה הניאו-מרקסיסטית חברה המורכבת מקבוצות הנמצאות במאבק אינטרסים תמידי ביניהן. הסדר החברתי נקבע על פי הבעלות על אמצעי הייצור. מעמד שליט/ מעמד נשלט. בעקבות העדר התגשמותה של התיאוריה של מרקס התפתחה הגישה הניאו-מרקסיסטית. השאלה המרכזית שנשאלת בנאו מארכסיזם היא מדוע המפיכה שניבא מארכס לא התרחשה בפועל, ומה תפקיד התקשורת במניעת מהפיכה זו. הגישה מבקשת לחשוף את דרכי הפעולה של התקשורת שמשרתות את שלטון הבורגנות במטרתו להמשך שלטונו ובמניעת המהפיכה. הגישות מדברות על זה שהבורגנות שמרה על אמצעי הכוח שלה בעיקר בזכות אמצעי התקשורת. שליטת המעמד השליט בעזרת התקשורת, המצב האידיאלי הוא שהתקשורת ממלאת תפקיד בשינוי חברתי. אבל המצב הקיים הוא לא כך התקשורת מקשה על יצירת מחאה חברתית על ידי כך שמספקת לחברה "לחם ושעשועים". "מבנה על" (התקשורת)- משמש את הבסיסי הכלכלי (מבנה כלכלי), בשמירה על הסדר הקיים והאינטרסים של המעמד השליט.
הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות (על פי לזרספלד ומרטון): מושג שנקבע על ידי לזרספלד ומרטון במאמרם "תקשורת המונים, טעם פופולרי ופעולה חברתית מאורגנת". בכוחם של אמצעי התקשורת להעניק מעמד לאישים, לארגונים, למדיניות ולסוגיות או לחזק אותו. בעצם התקשורת היא שקובעת מי יהיה במרכז ומה חשוב. אם הוא חשוב אז הוא צריך להיות מאוזכר בתקשורת ואם הוא מאוזכר בתקשורת כנראה שהוא חשוב.
אכיפה של נורמות חברתיות (על פי לזרספלד ומרטון): מושג זה מזוהה עם החוקרים לזרספלד ומרטון אשר הביעו ביקורת כנגד תקשורת ההמונים במאמרם "תקשורת המונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת". במסגרת הדגשתם את תפקידים/ השלכות תקשורת ההמונים, טוענים החוקרים כי ביכולתם של אמה"ת לחשוף סטיות חברתיות ולהביא לפרסומן וע"י כך לגרום לתחילתה של פעולה חברתית שמטרתה לתקן סטייה זו. הפרסום סוגר את הפער בין עמדות האדם הפרטי לבין העמדות הציבוריות, פרסום הסטיות מפעיל לחץ לאמץ מוסר יחיד שאינו נוגד את הכלל. לדוגמא: חשיפה של שחיתות פוליטית בתקשורת, תוביל להתארגנות המונים ויציאה כנגד השחיתות.
