אפלטון: המדינה האפלטונית – פוליטיאה ג' ו-ד'
סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא הפילוסופיה של אפלטון. הסיכומים הם חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.
אורח החיים במדינה האפלטונית- פוליטיאה ד' עמוד 290 (421-422)
אפלטון מציב מגבלות כלכליות לפער בין עשירים ועניים- למרות שאת חברת היצרנים הוא לא הופך לקומונאלית (רכוש משותף) לחלוטין הוא עדיין מזהה את הידיעה שמצב שבו שיש עשירים מופלגים ועניים מאוד הוא מצב לא ראוי. לכן, הוא מייצר גבול בו הוא מגביל עד כמה אנשים יכולים להיות עשירים מתוך הבנה שיש קשר בין העושר של העשירים לבין העוני של העניים. המדינה צריכה להגביל את יכולת ההתעשרות. אלא השורשים הראשונים של התנגדות לקפיטליזם.
שיתוף ברכוש: עמוד 416 פוליטאה ג' שם יש דגש בדיון זה .
שיתוף בנשים וילדים: פוליטיאה ה' עמוד 449 עד 466. חלק מהטקסט יש בו אמירות ציניות. הוא מדבר על כך שצריך לעשות שיתוף בנשים. אנו מניחים שיש כאן אמירה צינית והוא לועג לקוראיו וליוונים של תקופתו.
אוטופיה- מונח מהמאה ה-15 של תומר מורס. הפירוש המילולי- "שומקום" . המודל המדיני של אפלטון הוא אוטופי. אוטופיה מתחבר בתודעה כמקום אידיאלי מושלם אולם הכוונה היא למדינה דמיונית שאיננה קיימת בשום מקום.
המדינה שאפלטון מציע היא דמיונית לחלוטין. ניתן לקרוא בתוך הטקסט את שאלתו של אפלטון האם תיוצר מדינה כזו. מדובר במדינה אידילית ומושלמת שעדיין לא קמה אולם ראוי שתקום כי סדריה המדיינים מושלמים עד כמה שאפשר. התיאור של המדינה מחולק ל-2: הפרקטיקה של המדינה וביקורת על אתונה של תקופתו.
השאלה היא האם הפוליטיאה כסוג של אוטופיה נועדה להתקיים במהותה? בפוליטיאה ב' נאמר: "הבה נבנה בשיחנו מדינה מראשיתה" האם אנו בונים נקודת אופטימום או שמספיק מבחינה אידיאולוגית להתקרב אליה? בספר ו' ו-ז' מתוארת הפרקטיקה.
הדיון במדינה אידילית מאפשר לאפלטון דיון בטבע האנושי, בהרמוניה- ההתאמה המושלמת בין חלקי הנפש וחלקי המדינה. חיי הרמוניה פירושם אושר מדיני ואושר פנימי שלא יכולים להתקיים בנפרד. הם תלויים זה בזה. נוצר מעגל בלתי ניתן לפירוק- אם אנו מייצרים מדינה הרמונית שיוצרת אנשים מאושרים אנו מנטרלים את הסיכוי שאנשים יתמרדו. מה שיחזיק את המדינה היא לא החקיקה או האכיפה אלא אושרו של האדם. למעשה בתפיסת המדינה של אפלטון אנו רואים כי הוא מתנגד לדמוקרטיה מאחר ושם בוחרים העם= היצרנים את השלטון מה שמייצר שלטון רע.
