תאורית החיברות (סוציאליזציה)

תאוריית החיברות (סוציאליזציה) מתייחסת אל התהליך בו הפרט לומד להיות חלק מהחברה, לומד ערכים ונורמות ואת מיקומו ותפקידו, מיום לידתו ועד מותו. 3 שלבים לחיברות: חברות מקדים (השנים הראשונות והמכריעות), בה לתקשורת תפקיד חשוב ומרכזי (ספרי ילדים, קלטות וכו') שלפי ניל פוסטמן ב"אובדן הילדות" קיים סיכון בו הילדים נחשפים לתכנים לא להם. חיברות מתבגרים, בגיל ההתבגרות, התקשורת זוכה בתחרות על ההשפעה, עם קבוצת השווים, התקשורת מכונה- "ההורה החדש". חיברות מבוגרים, מגיל 20 לערך, עולים חדשים ופנסיונרים, השפעת התקשורת יחסית מוגבלת, אך במצבי משבר, בלבול ואי-ודאות- לתקשורת תפקיד חשוב ומרכזי, המושג "חיברות מחדש" אופייני לשלב זה. אסכולה זו טוענת שאמצעי התקשורת הם סוכן חיברות מרכזי המגבש אמונות, ערכים והשפות עולם, אולם הוא איננו פול בחלל ריק (משפחה, חברים, מ.חינוך) ולהורים בשלב המקדים יש השפעה מכרעת על החשיפה.

תקשורת המונים – סיכום

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: