סוגי מחקרים – סיכום
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
1. מחקר תיאורי – במחקר שכזה, כל מה שנעשה הוא לתאר את מצב העולם מבלי להתערב במתרחש
דוגמא: עמידה על אחוזי הצפייה בטלוויזיה, אחוז הצבעה עתידיים.
2. מחקר מתאמי – מחקר שבדוק את הקשר בין מספר גורמים/ משתנים. בדרך כלל מדובר במחקר שדה (הנמצא במציאות הטבעית), שהינו בעל תוקף פנימי נמוך יחסית ובעל תוקף חיצוני גבוה.
דוגמא: קשר בין מצב סוציו-אקונומי של התלמיד לבין הצלחה בלימודים / אחוזי צפייה בטלוויזיה).
נקודת חולשה של מחקר מתאמי: היא שאנו לא יכולים לעמוד על הסיבתיות. אנו לא יודעים מה הוביל
למה. עם זאת, אין להתייחס אליו כחסר ערך ולהתעלם ממנו, אבל
צריך לזכור שהוא אינו מעיד על הסיבתיות.
3. ניסוי – מחקר שבנוי בצורה מבוקרת, כך שאפשר להסיק שגורם A השפיע על גורם B (קרי, ניתן לעמוד
על הסיבתיות). בדרך כלל מדובר במחקר מעבדה (הנמצא תחת שליטה מלאה), שהינו בעל תוקף פנימי
גבוה (מאחר שאין הסברים אלטרנטיביים, אנו בטוחים שגורם A משפיע על גורם B) ותוקף חיצוני מוטל
בספק (קשה להעריך באיזו מידה אפשר להשליך את תוצאות הניסוי על המציאות הטבעית, בשל הפן
המלאכותי שבו).
הניסוי מורכב ממשתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי. המשתנההבלתי תלוי הוא המשתנה
הנשלט על ידי החוקר ואילו המשתנה התלוי הואהמשתנה הנמדד. חשוב כי המשתנה הבלתי תלוי יקבע
לפני המשנה הבלתי תלוי (לדוגמא, בניסוי המודד את יכולת הריכוז של הקבוצה בתנאי רעש, יש ליצור
את הרעש לפני תחילת הניסוי).
בכדי שנוכל להסיק סיבתיות, הניסוי חייב לעמוד בקריטריונים הבאים:
- הקצאה רנדומלית – חלוקת הנבדקים לקבוצות באופן רנדומלי.
- שליטה מלאה בתנאי הניסוי. חשוב מאוד, שלא יהיה הבדל בין הקבוצות מלבד המשנה התלוי.
הערה: לעיתים משתמשים במניפולציות-ניסויי: הכנסה יזומה של הנבדקים לסיטואציה, שתשפיע על
התנהגותם.
הבעיה: לא תמיד אפשר לשלוט בכל פרט ולא תמיד אפשר לבצע את עיקרון הרנדומליות. כמו כן, יש
דברים שאי אפשר לבצע עליהם מניפולציות-ניסוי (דוגמאות: על נפגעי תקיפה, הנקה,
התעמלות בזמן הריון…).
