פרשת הטבעת אוניית הנשק אלטלנה הייתה אחד האירועים הדרמטיים במסגרת היחסים הפנימיים בתוך היישוב היהודי במהלך מלחמת העצמאות. על רקע הנושא של פירוק המחתרות והקמת צה"ל.
באמצע ההפוגה במלחמת העצמאות ב-22 ביוני 1948 פרץ משבר פנימי רציני. בהסכם עם האצ"ל מה-1 ביוני 1948, התחייב האצ"ל שלא להביא עוד נשק מחו"ל.
טענת האצ"ל
בהסכם התחייב האצ"ל שלא לפעול, לא חל על כוחות האצ"ל בירושלים- איזור בינלאומי אשר לדבריו הנשק שבספינה אלטלנה מיועד להם וזה לא "בתחומי מדינת ישראל ובתחום ממשלת ישראל". טענת האצ"ל נסמכה על כך שבירושלים, שבאותה עת, עקב סיבות מדיניות, טרם הוכרזה עדיין כחלק ממדינת ישראל. לכן, הוסיף האצ"ל להתקיים כארגון צבאי עצמאי בירושלים ולכן השתמשו אנשי האצ"ל בנימוק הזה על מנת להצדיק את משלוח הנשק המפר לכאורה את ההסכם.
טענת בן גוריון-ראש הממשלה
1. אלטלנה ייצגה את אובדן התקווה שעם הקמת צה"ל ושילובם בו של אנשי האצ"ל והלח"י, יבוא הקץ על המחלוקת שפילגה את הישוב טרם הכרזת המדינה, כאשר התברר כי ספינת נשק של האצ"ל אלטלנה מתקרבת לחופי הארץ.
2. ממשלת ישראל ראתה בכך הפרת ההסכם מצד האצ"ל וגם הסתבכות מדינית עם האו"ם ביחס להסכם הפסקת האש שכלל איסור על הבאת נשק לארץ בתקופת ההפוגה.
כשניסו אנשי אצ"ל לפרוק את הנשק שעל סיפון אלטלנה בחוף כפר ויתקין, הציג צה"ל אולטימטום לאצ"ל: חובה למסור את הנשק לצה"ל. האצ"ל סירב ופרץ עימות מזויין בו נגרמו לאצ"ל אבידות בנפש ואנשיו נאלצו להיכנע. למרות זאת, הצליחה אלטלנה להתחמק והפליגה לחוף תל אביב וניסתה לפרוק בו את הנשק. ראש הממשלה דוד בן גוריון נתן לפלמ"ח הוראה להפגיז את הספינה אלטלנה מול חופי ת"א והיא עלתה באש וטבעה על מטענה. מנחם בגין הכריז על ביטול ההסכם וביטל את פקודתו לאנשיו להתגייס לצה"ל, אך על מנת למנוע מלחמת אחים הוא חוזר בו כעבור ימים מספר, ביטל את הוראתו ואנשיו חזרו לשורות צה"ל כיחידים. הממשלה מצדה שיחררה את אנשי האצ"ל שנעצרו בעימות. בין כה לכה והמועד שנקבע לסיום ההפוגה הגיע- מלחמת העצמאות ממשיכה ממשיכה וצריך אחדות של כל הכוחות אך הדה שלפרשת אלטלנה המשיך להדהד ביחסים הפנימיים של המדינה החדשה עוד שנים רבות.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
