חברה ואינטרנט: התבגרות האינטרנט
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
מבוסס על: התבגרות האינטרנט (האינטרנט בין השנים 1993-1997)\ ג'ון קארי
קיים דמיון בין האינטרנט לגיל ההתבגרות. אחרי תקופה ארוכה של "היריון" ושל "שנות ילדות מוקדמת" כשירות המיועד לקבלני ביטחון, לצבא, למרכזי מחקר אוניברסיטאיים ולאנשי מחשבים, החל האינטרנט להתפתח בשנת 1993 כשירות לצרכנים רגילים. פריצת דרך בממשק ובניווט באינטרנט (דפדפן "מוזאיק") לצד נגישות זולה יחסית וזמינה מאוד דרך ספקי שירות באינטרנט הם שבישרו את המעבר לשלב הבא. ישנם חוקרים הקובעים כי הניצוץ שהניע את האינטרנט היה המלחמה הקרה ושיגור ה"ספונטניק" לחלל על-ידי ברית המועצות בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. אירוע זה, על רקע משבר הטילים בקובה, הצית את הניצוץ בקהילות המדעיות והצבאיות של ארה"ב, והוביל להקמת "הסוכנות לפרויקטים מחקריים מתקדמים" (ARPA) בתוך משרד ההגנה האמריקני. מטרת סוכנות זו הייתה לבסס מחדש את ארצות הברית בתפקיד מוביל במדע ובטכנולוגיה. נוצרה ה"ארפאנט" (AEPANET) בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 אשר נועדה לספק רשת תקשורת מאובטחת הפועלת בשיטת מיתוג מנות לצבא ולסוכנויות הקשורות אליו אשר תעמוד גם במתקפה גרעינית על-ידי ניתוב מחדש של מנות נתונים אם חלק מהרשת נהרס. זמן קצר לאחר הקמת הארפאנט החלו 2 מדענים (וינטור סרף ובוב קאהן) לתכנן את הדרך להפוך אותה לרשת רחבת היקף של רשתות: האינטרנט. סדרה של התפתחויות טכנולוגיות ויצירת כמה שירותים פופולאריים (כמו יצירת הדואר האלקטרוני) סללו את הדרך ליצירת האינטרנט. שירותים אלה הראו שקיים ביקוש רב לתקשורת בין-אישית ולחילופי מידע משותף על-ידי קבוצות של אנשים אודות נושא עניין משותף כמו פוליטיקה, בריאות ועוד. האינטרנט התפתח לבסוף באמצע שנות ה-80 כאשר הארפאנט חולקה למרכיבים צבאיים ואזרחיים. הקרן הלאומית למדעים מימנה את השלד של [1] הטלקומוניקציה עבור האינטרנט והקימה את ה- NSFNET, שסייעה לאינטרנט להתרחב לכדי רשת חשובה לאוניברסיטאות, למרכזי מחקר ומאוחר יותר גם לעסקים. האינטרנט החל להיות קשור לשירותים מסחריים מקוונים ואנשים יכלו לשלוח דואר אלקטרוני ולהחליף מסמכים עם עולם רחב יותר של משתמשים. ב-1987 קבוצת הדיון הגדולה ביותר הייתה ALT.SEX, הופעת התכנים המפוקפקים הייתה בלתי נמנעת עם התרחבות השימוש באינטרנט. ב- 1990 כבר היה אפשר להתחבר לאינטרנט באמצעות ספקי נגישות מסחריים, ואז ב-1991 יצא לשוק "המארג הכלל עולמי" יחד עם "גופר" שפותחה באוניברסיטת מניסוטה. ב-1993 יצא לשוק הדפדפן "מוזאיק" (MOSAIC). מוזאיק אפשר לאינטרנט להתרחב ולהגיע אל קבוצות רבות שסברו קודם לכן שהוא מסובך מדי או משעמם. האינטרנט הופך להיות נגיש לציבור הרחב ורוב המשתמשים הם צעירים, בעלי הכנסות גבוהות וברמות השכלה גבוהות משאר האוכלוסייה. הגידול המהיר באימוץ האינטרנט בבתי אב בין השנים 1993 ל-1997 עומד בניגוד חריף לגידול האטי של שירותי [2] הווידאוטקס המקוונים ב-10 השנים שקדמו לתקופה זו. במהלך השנים 1994-1995, ליותר משני שלישים מכלל משתמשים באינטרנט הייתה נגישות אליו ממקום העבודה או מהאוניברסיטה. עד 1997, הנגישות עברה הביתה: 22 מיליון איש התחברו לאינטרנט מהבית ובנוסף חל גם שינוי במין המשתמשים: ב-1995 יותר מ-80% מבין משתמשי האינטרנט היו גברים לעומת שנת 1997 כאשר 56% בלבד מבין המשתמשים בבית היו גברים ו- 44% נשים. חברות טלפונים וטלוויזיה החלו לחוש מאוימות. התוכן באינטרנט החל להשתנות. אסטרטגיה שהתפתחה בתקופה זו הייתה תוכן שמקורו במשתמש, כך התאפשר למשתמשי אתר ליצור לו תוכן, תוך הסתמכות על העניין הגלוי של משתמשי האינטרנט ביצירת קשר זה עם זה. במהלך רוב תקופת ההתבגרות של האינטרנט היו ניסיונות קדחתניים למצוא "יישומים קטלניים" או תוכן כה מושך עד כי ימשוך במהירות קבל המונים יחד עם מפרסמים שירצו להגיע אל קהל זה. זה לא התפתח אך המונח "מאפיינים קטלניים" הוצג על-ידי וינסנט גרוסו כאסטרטגיה חלופית. במקום לחפש את התוכן הנכסף גרוסו חילק את התוכן ל-4 מאפיינים: מידע, תקשורת, משחקים ועסקאות. הוא טען כי בהוספת מאפיינים חדשים לתוכן קיים השימוש בו והאטרקטיביות שלו עשויים לגדול. בשנים אלה העיתונים החלו להיאבק עם הקונפליקט בין עיתון מודפס לבין חדשות אלקטרוניות. סביר להניח שבשנים הקרובות נהיה עדים לשינויים מתמידים, אפשרויות חדשות, מכשולים חדשים ואי וודאות כלכלית. האינטרנט הוכיח שהוא מתקבל היטב בשוק הצרכנים והעסקים וכי אין זו אופנה חולפת. מכשולים מהותיים בהתבגרות האינטרנט הינם תוכן פורנוגראפי באינטרנט וסוגיית הפרטיות. אין ספק שאינטרנט בוגר התפתח, אולם קשה לנבא את צורתו וגודלו ואת היחסים העתידיים בין ספקי השירות לספקי התוכן והמשתמשים.
