מונחים בהתנהגות ארגונית: אסטרטגיה
מאמר זה חלק הוא מאסופת המונחים בהתנהגות ארגונית וחלק מאסופת הסיכומים בהתנהגות ארגונית.
אסטרטגיה –
- התוויית מסלול התפתחות לארגון
- אשר יוביל למימוש מטרות הבעלים
- בטווחי זמן מפוצלים
- תוך ניצול ליבת הארגון והזדמנויות בסביבה
פירוט:
- I. מסלולי התפתחות אפשריים:
אסטרטגיה של צמיחה:
בנק' זמן עתידית שנקבע נרצה להיות יותר ממה שאנו היום
(יותר פיתוח, יותר יחסי ציבור וכו').
אסטרטגיה של שימור:
בנק' זמן עתידית שקבענו על ציר הזמן, נרצה להיות באותו
המקום בו אנו נמצאים היום (ולא לרדת ממנו).
- אסטרטגיה של נסיגה:
בנק' זמן עתידית שנקבע, נהיה פחות ממה שאנו היום.
אסטרטגיה זו שימושית במקרים של סוף דרך של תחום פעילות מסויים, או צמצום החברה.
בעת ביצוע נסיגה, יש לתכננה כך שתתבצע בצורה שהכי תועיל לחברה ולנהלה נכון.
חלק גדול מהצלחת המוצר קשור לאופן בו נעלם מהשוק.
לעיתים נבחר באסטרטגיה זו לצורך עליה עתידית.
| |||||
- I. חזון:
רצון הבעלים => חזון => אסטרטגיה.
אסטרטגיה תקינה נובעת קודם כל מרצון הבעלים, רצונם זו המוטיבציה לאסטרטגיה.
לאן נרצה להוביל את הארגון? מהו החזון? איפה נרצה להיות עוד 5 שנים? עוד 20 שנה? לפיכך תבנה האסטרטגיה.
החזון הוא לא פנטזיה, מדובר על לראות רחוק אך עדיין להיות עם הרגלים על האדמה.
- II. טווחי זמן מפוצלים:
התכנון האסטרטגי מתחלק לפרקי הזמן הבאים: ארוך, בינוני וקצר.
תחילה נתכנן לטווח הזמן הארוך, ממנו נגזור את היעדים לטווח הזמן הבינוני, וממנו את היעדים לטווח הזמן הקצר.
MILE STONES –אבני דרך – נקודות ציון על ציר הזמן, כשלצד כל אחד מהם נרשום את היעדים שנרצה להשיג בזמן זה. ה-MILE STONES הם סוג של GANTT כללי למימוש האסטרטגיה.
- III. ניצול ליבת הארגון וההזדמנויות בסביבה:
ליבה – הגרעין שסביבו מתקיימים שאר חלקי הארגון.
סביבה ארגונית – מכילה סקטורים ותכונות, איומים והזדמנויות.
החשיבה האסטרטגית מנסה לחבר בין הליבה להזדמנויות (תוך התייחסות לאיומים).
נשאלת השאלה: כיצד ניתן באמצעות הליבה להגיב להזדמנויות בסביבה?
יש לבצע חיבור אופטימלי בין הליבה להזדמנויות בשוק.
יש לבחון את האסטרטגיה באופן מתמיד על ידי בקרה ומשוב לאורך הדרך.
2 מרכיבים נוספים שנקח בחשבון בעת ניתוח אסטרטגיה:
התהליך האסטרטגי נקבע בעיקרו לא על פי נתונים, כי אם על ידי תהליך קוגניטיבי של אנשים הנעזרים באמצעים טכנולוגים. לתהליך זה שני המימדים הבאים:
- מימד אישי – אופן ההחלטה תלוי הרבה יותר במרכיבים האישיים מאשר בנתונים הטכניים. לאותו סט של נתונים 2 מנהלים יבנו תוכנית אסטרטגית אחרת. כל אחד כאישיות: קבלת ההחלטות שלו, דעותיו, פחדיו, האגו שלו, אופן התפקוד שלנו, מגמותינו, נטיותנו וכו'. כך ככל שהדרגה הניהולית גבוהה יותר נשענים יותר על אישיותו של מקבל ההחלטה במקום על הנתונים הטכניים. רוב הפעמים ההחלטה תתקבל יותר בהתאם לרגש מאשר לפי השיקולים הראציונליים.
- מימד בינאישי פוליטי – כל מנהל נדרש במידה מסויימת להיות פוליטיקאי. זאת על מנת להשיג את האינטרסים בתחום עליו אחראי. המקום בו יודעים לשכנע על מנת להשיג אינטרסים, כמובן עם כמה שיותר הגינות – זו "פוליטיקה טובה". התהליכים האסטרטגיים רוויי שיקולים פוליטיים. לתהליכים אלה השפעה מכרעת על הארגון ועל הפרטים בארגון.