הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
פנומנולוגיה- מכיוון שיש תיאוריות שונות בהבנת הפסיכופתולוגיה, אם נישאר ברמת התיאוריות אחד יאבחן את הבעיה כא' ואחר כ-ב'. הגישה הזאת עובדת על תיאור של הסימפטומים, יש ספר שהוא מקבץ את כל הסימפטומים לספר אחד ולפיו מאבחנים ממה האדם סובל. אם אדם סובל מדיכאון לכל האנשי- מקצוע ברור שהאדם סובל מהדיכאון. למה הוא סובל מדיכאון? לזה יש פרשנויות עפ"י גישות שונות, וזה בסדר גמור.
הביקורת שיכולה להיות על הגישה הזאת שהיא יוצרת אשליה אצל המטפל של ביטחון שהוא יודע על מה הוא מדבר וזה לא ברור מספיק. הגישה הזאת לא מסבירה למה לילד יש הפרעת התנהגות, כלומר יש לי הפרעת התנהגות. יופי, יש אבחנה אבל אין לי דרך ברורה איך לטפל בילד- זה הוויכוח הכי עיקרי!
– dsm (ספר הסימפטומים של הפסיכופתולוגיות) המעודכן ביותר יצא ב 2004. מה היתרונות של הספר המעודכן ביותר?
א'- מהימנות- הוא מגדיר קבוצה יציבה של תסמינים שמופיעים לעיתים קרובות ביחד וזה ניתן לזיהוי מהימן.
ב'- הוא נבנה במכוון מנותק מתיאוריה מסוימת- לכן כל הגישות יכולות להשתמש בספר הזה.
ג'- הספר מאפשר לחקור את הצלחת הטיפול- אם אנחנו לוקחים קבוצה מסוימת של אנשים שסובלים מאותה בעיה אנחנו יכולים לחקור תיאוריות שונות עד כמה הן פועלות
החסרונות של הספר-
א'- האבחנות לא ממצות במקרים רבים את התסמינים מהם סובל האדם
ב'- בספר מגדירים מהי סכיזופרניה- כשאדם לא מתאים להגדרה בספר יש פח זבל "כל אלה שלא מתאימים לכל האבחנות בדיוק" במקום לנסות להכניס את האדם לאיזושהי אבחנה אחרת מוגדרת.
האדם הוא מכונה מורכבת ביותר, אם אנו נתאמץ להבין את המורכבות אנו נמצא את המורכבות. אין שחור לבן ולא הכל הולך לפי הספר.
איך אנחנו מאבחנים בספר?
אנחנו בוחנים כל אדם עם חמישה צירים:
שלושת הצירים הראשונים מעריכים את המצב הקליני של האדם ושני הצירים האחרונים מעריכים את האדם בהקשר רחב יותר של תפקוד.
מקרה- אדם חולה סכרת, בן 65. בעל אישיות תלותית. פרש לאחרונה לגמלאות ונכנס למשבר דכאוני. לפני הפרישה הוא תפקד בצורה משביאת רצון, היו מאוד מרוצים ממנו. הוא נשוי ואב לשניים.
הציר הראשון- תיאור ההפרעות הנפשיות. סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה וכ'ו לפי המקרה לאדם יש משבר דכאוני.
הציר השני- כולל את כל ההבחנות של הפרעות אישיות ופיגור שכלי- אם יש, לא לכל אדם יש הפרעה בציר הזה ולא תמיד אדם שאין לו הפרעה בציר הזה לא צריך טיפול פסיכולוגי. לפי המקרה יש אישיות תלותית.
הציר השלישי- המצב הרפואי של כל אחד כולל הפרעות גופניות ומחלות.
ציר רביעי- גורמי דחק פסיכו- חברתיים שתרמו להתפתחות או להחמרה של ההפרעה הנפשית. לפי המקרה- עצם זה שהאדם יצא לגמלאות, זה היה מצב דחק.
ציר חמישי- רמת התפקוד הגבוהה ביותר שהאדם הגיע אליה לפני הטיפול- במשך של שנה לפני הטיפול. למה ציר זה חשוב? כדי לראות עד כמה קשה הייתה נפילה וגם כדי לדעת עד כמה יהיה קל לטפל בו ואם יש לנו על מה לבנות בטיפול. לפי המקרה- האדם תפקד בצורה משביעת רצון והוא אב לילדים, כלומר הוא תפקד כמו שצריך ויהיה יותר קל להרים אותו מאדם שסיפור החיים שלו הוא סיפור אכזבות.
יש עוד אבחנה של קוד V (זה בעצם בעיה פוליטית חברתית)- כאן אנחנו מכניסים אבחנות או בעיות שהן יותר בעיות של התמודדות שהן לא אבחנה פסיכיאטרית, למשל כאשר יש בעייתיות זוגית בין בני זוג. את אף אחד מהם אי אפשר להכניס לאחד הצירים שכתבנו אלא הבעיה שלהם היא שהם ביחד.
