מבוא לפסיכופתולוגיה: גורמי חוסן וגורמי סיכון

הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה

גורמי חוסן וגורמי סיכון: גורמי חוסן הם כל תכונה מבנה נפשי או תהליך נפשי שמפחית את ההסתברות שהפסיכופתולוגיה תתפתח גם במצבים שיש בהם סיכוי גבוהה לפסיכופתולוגיה או התנהגות אבנורמלית (מעין בולם זעזועים) ככל שלאדם גורמים חוסן טובים יותר הוא יצליח לשרוד בסביבה בעלת סיכון השרדותי  גבוהה.

אימי ורנר פיתחה את מושג החוסן כעקבה במשך 30 שנה אחרי 700 ילדים בהוואי ומצאה כי 66% שגדלו בסביבה רווית קשיים כגון עוני ועוד היו בעלי הפרעות התנהגותיות קשות אלימות סמים קושי למצוא עבודה ועוד. ה33% אחוז הנותרים גדלו כנורמלים לחלוטין על פי ורנר לילדים אלו יש חוסן נפשי גבוהה. נושא זה קיבל תאוצה כאשר חקרו ילדים נורמלים שגדלו להורים חולי סכיזופרניה, וגם אותם את אותם שאכן יצאו נורמלים היו בעלי גורמי חוסן למרות שהוא חי בסיכון גבוהה מבחינה סביבתית

גורם סיכון –  תכונה מבנה נפשי וכו' הגביר את ההסתברות להתפחותה של פסיכופתולוגיה

חוסן – כאשר אדם מציג התנהגות מסתגלת וחיובית גם כשהוא נקלע למצב טראומטי או מצוקה .   בעת טראומה לא מצפים מאדם לגורמי חוסן מידיים על המקום, השאלה היא כמה זמן יקח לאדם להחלים מהטראומה, כמה זמן הוא יראה התנהגות קשה אקוטית. וכך נוכל להצביע על רמת החוסן של האדם. דרך נוספת לבחון חוסן היא בבחינת מצב קשה מתמשך, איך אדם שורד את זה, איך אדם מגיב לסיטואציה ארוכת טווח כזו?
יש מקומות שניתן להצביע על גורמים שעוזרים לאדם לפתח את החוסן, להגביר את החוסן…
מריו קפאקי- קיבל פרס נובל לרפואה, נכתב עליו כי ביום בו נודע לו על הפרס, יצא לריצה, הוא אמר שהוא יודע שצריך לרוץ כדי לחיות… יש לו רמת חוסן גבוה כי שרד בגיל צעיר לבדו והגיע למה שהגיע.
רמת החוסן שלך קובעת בעצם איך תשרוד טראומות, איך תצא בלי שריטות מסיטואציות קשות.

אז איך נרכש חוסן? מה צריך כדי שיהיה לך חוסן?
בשעת הטראומה אנו לא מצפים מאדם שיהיו לו גורמי חוסן ויתנהג כמי שכבר הצליח להתגבר על הטראומה אלא בהמשך הדרך רמת החוסן משפיע על יכולת האדם

סוג אחד של רמת חוסן היא שאלת הזמן כמה זמן לוקח לאדם להתגבר על קושי ולצאת ממנו.

סוג שני הוא היכולת להתמודד עם קושי לאורך זמן.

אילו דברים מפתחים ומאפשרים חוסן – על פי וויניקוט (שנאמרה בהקשר אחר) "הכל מתחיל בבית". בשנה הראשונה כאשר הילד תלוי באופן מוחלט בסוכני החבירות כגון אמא אופי הקשר בינו ובינם הוא שיקבע את רמת הביטחון הבסיסית והחוסן שלו. יש דמיון לשלבי ההתפתחות של אריקסון שזהו השלב הראשוני אצלו אמון בסיסי מול חשד. התייצבותה של האם ברגע שהילד זקוק לו היא שתעצב את אופן ההתיחסות של הילד לעולם, האם לילד תהיה גישה אופטימית או פסימית לעולם. (אמנם גישתו לא הייתה דטרמיניסטית אך הדברים האלה על פי אריקסון מאוד משפיעים). אדם זה יהיה פחות חסין ואמיד.

על פי בולבי ותאוריית האטצ'מנט\ ההתקשרות . הוא עסק רבות בקשר בין הורים וילדים ועל הפרידה בניהם הוא קרא תיגר על הגישה הפסיכואנליטית כאשר הוא טען כי הקשר אם ילד לא רק מבוסס על צרכיו (האוראליים רעב וצמא) ב' טען כי ההתקשרות היא צורך מולד ולא בנוי רק על נתינת סיפוקים אלא כמו במחקר הקופים של הרלו ישנם עוד גורמים אותם רוצים האנשים (או הקופים) בהתקשרות ולא רק צרכים של אוכל ושתייה. ההתקשרות אם כן היא צורך ראשוני. הוא טען כי קיימים דפוסי התקשרות שונים:

התקשרות בטוחה –  כאשר האם מצליחה להתייצב כמעט באופן מוחלט כאשר הילד זקוק לה והיא קוראת באופן מדוייק את הצרכים ונמצאת שם בכדי לספק אותם או אז תיווצר התקשרות בטוחה שתיצור אצל הילד ייצוג פנימי של התקשרות בטוחה.

התקשרות לא בטוחה: כאשר האם אינה זמינה התינוק אינו סומך על המטפל ואינו מרגיש שיש לו בסיס בטוח משום שלא היה עקבי,זמין,נתן מספיק צומת לב ילד זה נמצא במצב סיכון לרכישת חוסן.

טמפרמנט הוא גורם נוסף –  אחד ממרכיבי האשיות שיש לילד כבר מן הלידה מרכיב מולד הוא לא גנטי על מנת לקרוא למשהו גנטי הוא צריך להיות גם אובייקטיבי ולא משתנה בשום נסיבות וגם צריך למצוא את הגן שלו על פי תומאס וצ'ס שעשו מחקר אורך  הם טענו כי ניתן לאפיין ילדים על פי מזג

מחקר: חקרו 150 ילדים לאורך זמן מהלידה עד גיל 16. הם מצאו שליש מהילדים בגיל הבגרות הראו בעיות התנהגות, זה החתך באוכלוסיה, הסטטיסטיקה הקיימת. עניים אותם אם אפשר היה לנבא מלידה וינקות מי יתפתח להיוולד עם בעיה?

ויש לכך כמה מרכיבים מרכיבים:

1. הוא רמת הפעילות – והם טענו כי הבדלים אלו מחזיקים לכל החיים תינוקות פעילים ופחות פעילים.
2. סדר יום ורגולריות – תינוקות שונים זה מזה במחזוריות של סדר יומם
3. התקרבות או התרחקות מגורם חדש – התרגלות לגירוי חדש (למשל אמבטיה ראשונה).
4. הסתגלות – איך מתרגלים לגירוי שהיה פעם חדש (למשל אבטיה כאשר כבר עשו לילד מספר פעמים)
5. סף התגובה – מידת הרגישות בה מגיב הילד לגירוי (למשל רעש)
6. עוצמת התגובה – האם אי שקט או בכי למשל כמה התגובה של בחי למשל עוצמתית.
7. איכות מצב הרוח –  מהי הנטייה הטבעית האם למשל הילד חייכן או בכיין קוטר יוצא מהר ממצבי רוח.
8. יכולות קוג': עד כמה הילד יכול להתרכז ולהיות קשוב

כל אלו חוברים יחדיו ושילובם יוצר חלוקה של שליש מכל הילדים יש להם בעיות התנהגות.

שלוש קבוצות שהכבדה בינהם היא –

טמפרמנט קשה רמת פעילות גבוה,(נקראו הורגי אימהות) – אי סדירות בסדר היום מצב רוח שלילי  בדרך כלל המנעות מגירויים חדשים ורמת תגבוה חזקה מאפיינים אלו נמצאו אצל ילדים שלאחר מכן אופיינו בהפרעות התנהגות. למרות זאת כאשר האם התאימה את עצמה למזג הקשה של הילד לאורך זמן הילד נרגע והיו פחות בעיות התנהגות והסביבה הצליחה להשפיע על ההתנהגות.

כאשר גם האם וגם הילד הם בעלי ט' קשה יכול להיווצר מתח מאוד קשה. חשוב שתהיה המכווננות לילד (tumimig) והיא תוכל לקבל אותו, דבר זה יכול לשנות אפילו מבניות במוח.

פירוט גורמי סיכון:
מצאו קשר ססטיסטי בין הגורם לתגובות פסיכופתולוגיות

1- משקל לידה מתחת 2.5 ק"ג נמצא מקביל לבעיות התנהגות ובעיות ADHD (קשב והיפראקטיביות)

2- עוני ובעיות משפחתיות

3- חשיפת העובר לאלכוהול וסמים

4- התעללות, חסך והזנחה הורית–

התעללות יכולה להיות מינית פיזית ונפשית, ככל שהיא מוקדמת יותר ונעשית על ידי מי שאמור לדאוג לילד וככל שהיא אכזרית וממושכת יותר כך הנזק גדול.
טיפול לקוי וחסך הורי, בראשית ההורות מעמיד בסכנה את הארגון וההתפתחות של יחסי ההתקשרות הבטוחה ואת היכולת לווסת ולשלב נכון התנהגות רגשית, קוגנטיבית וחברתית. הדברים קשים לשינוי.
מחקרים הוכיחו שכשיש הזנחה הורית יש יותר עבריינות, סמים, הפרעות אישיות, כשלון בלימודים וקשיים ביצירת קשר זוגי בריא וטוב.
יש מחקר על 25 תינוקות בגילאי 5-24 חודשים שהיו בבית יתומים. חילקו אותם ל2 קבוצות. 13 ילדים הועברו למוסד של נערות עם פיגור וכל תינוק אומץ על ידי חוסה. הקבוצה השניה נשארה בבית היתומים (מקום טוב!) בבית היתומים אין מטפל פרטני קבוע לכל ילד ובמוסד, למרות שהם היו בטיפול של חוסות, היתה דמות קבועה.
קבוצה 1- אינטליגנציה 64
קבוצה 2- אינטיליגנציה 86 לקחו את הפחות אינטליגנטים…
ממצאים: בקבוצה 1 הממוצע עלה ל 96 בקבוצה 2 ירד ל60.
בדקו את הילדים אחרי 20 שנה ומצאו שבקבוצה 1 כולם קיימו עצמם, למדו בבוצע 12 שנות לימוד, הרוב נישאו והיו להם ילדים רגילים. בקבוצה 2 אחד מת בגיל ההתבגרות, 4 במוסד לחולי נפש, מוצע שנות לימוד 3 והרוב עבדו עבודות מזדמנות.

מסקנה: העובדה שהיתה דמות קבועה שיכלה לספק צרכים נפשיים לילד עזרה לתינוקות להתמודד ולפתח כוחות להמשך החיים במימדים קוגנטיבים, רגשיים והתנהגות

 פסיכופתולוגיה של הורה/ הורים. (לא יודעים אם זה מועבר גנטית או בשל חינוך וחיברות)

עולה שאלה– היום הגירושין הם עדיין גורמי סיכון? אז, למרות שיש פחות בושה בחברה. יש לגירושין השפעה טראומטית. זה מעורר תחושות דחיה, מסגרת הבטחון מתערערת וזה מוריד בבטחון העצמי, מקשה על היכולת להיות נאמן- הקריעה בין נאמנויות להורים פוגעת ביכולת להיות נאמן ומתחייב. חשוב לציין שילדים שבביתם היתה תוקפנות, סכסוכים קשים וכ'ו מצבם קשה מילדים שהוריהם התגרשו (גם בצורה יפה). צריך לזכור שגם במציאות שלנו אין להקל בהשפעת גירושין על החוסן של הילדים הנותרים.

 מיקוד השליטה- אם מיקוד השליטה חיצוני זה גורם סיכון. אדם שתמיד תלוי בסביבה במה שקורה לו, כלום לא באחריותו, הכל בעינייו גזירה והוא בכלל לא מתמודד. כשאדם חש שהוא שולט בגורלו זה גורם חוסן.

מימדים התנהגותיים של חוסן נגד פסיכופתולוגיה (שהיפוכם סיכון)

1. יכולת קוגנטיבית גבוהה: מסייעת להתמודדות עם מצבים משבריים כי יש לאדם יכולת לחשוב על הבעיה, לנתח את המצב, לקבל החלטות ולבחור התמודדות.

1. אוטונומיה- עצמאות: ככל שאדם בוטח בעצמו יותר ופחות תלוי, יכולת ההתמודדות שלו תהיה טובה יותר. מי שתלותי ופחות בטוח יהיה יותר חשוף לפסיכופתולוגיה.

1. כישורים חברתיים: יכולת ליצור קשר, רגישות לאחר מאפשרת התמודדות טובה יותר לעומת מי שמבודד ובודד שאין לו מסגרת שייכות.

1. אנגרוגניות: כשטווח הרגשות, העניין והפעילויות רחב ולא רק מצומצם במגדר אליו אני שייך. מי שיש לו מגוון גדול יותר ויש לו גם יכולות מהמגדר השני שלו. ככל שרפרטואר התגובות שלי רחב יותר אתמודד טוב יותר עם מצבים משבריים מאשר מי שרפרטואר התגובות שלו מצומצם.

מאפיינים של אנשים בעלי חוסן:

מסוגלים להתאושש ממשברים, מסוגלים לראות חלון הזדמנויות צר גם במצבי משבר גדולים, בעלי נטיה לראות בעיות כאתגר והזדמנות לצמוח, בעלי אמונה עמוקה בחשבות המשמעות- שופטים סיטואציה לפי משמעותה, מחפשים משמעות למה שקורה, מתאפיינים במערכת קשרים ותמיכה חברתית.